זה לא בלוג!

יש איזו תחושה מעניינת בתקופה בה המיניות שלך גועשת כמו הר געש לפני התלקחות גדולה.

הצרכים הסדיסטים אפילו מקבלים גוונים מיניים פרופר.

החיפוש הרבה פעמים דומה לחיפוש המתנה המושלמת לחג, בערב חג בקניון מרכזי כאשר הוא מפוצץ אנשים עד אפס מקום - כולם

 דוחפים,

עצבניים,

כועסים,

איטיים,

סתם כאלה שנכנסו בטעות,

בהלם,

מבולבלים,

אדישים,

מהורהרים

 והעיקר פוחדים...פוחדים שהקניון יסגר ולא יקנו את המתנה.

אבל אצלי זה יש דווקא תחושה של הרפתקאנות, והתחושה הזו פותחת דלתות של חנויות חדשות בקצב הרבה יותר מהיר מאשר הן נסגרות.
לפעמים אפילו דלתות לחנויות שלא חלמתי שאני אמצא בקניון הכל כך גדול על פניו - מה שנקרא חנויות בוטיק או באזר מכירות רב משתתפים.

ואולי החלק הכי חשוב שותפים למסלולים נשים או גברים שמחפשים בדיוק כמוני ואנחנו יחד מנעימים את הזמן אחד לשני - פשוט חברים.

כנראה הרצון למצוא את המתנה המדוייקת לא מבלבל איתי ומשבית לי את הדרייב.
אין פזרנות יתר וכל הכסף בכיס מחכה למתנה הזו.
אולי הדבר היחיד שמפריע לי זה המסלול הארוך וכמה סבלנות הוא דורש...סוג של מבחן עצמי בדחיית סיפוקים.

אני תמיד שואל את עצמי כמה זמן אוכל להחזיק?

תרצו לנחש?

תמונה ליחס