לא לא, זה לא כוח-על כמו בסרטי מארוול, זה כוח פשוט, מאוד אנושי ואפילו מאוד קל לחלק מהאנושות.
לי כגבר, זה מאוד קשה, אצלי נכנס מערך של שיקולים שיכולים לקחת לי ימים אם לא שבועות להחליט מה לעשות...ולא אני לא מדבר על לסרב לטלפון מקברי צדיקים!
אני מדבר על לסרב לאישה..
בקטן זה לשלוח אותה בהצלחה בהמשך דרכה - אחרי מפגש או כמה מפגשים,
בגדול זה לסיים קשר עם כל הרגשות, הציפיות והתלות ההדדית שנוצרה - לחתוך בחי ולא רק שלה.
אבל בפוסט הזה אני מדבר על ה "בקטן", לסרב או לסיים קשר ראשוני בגלל אי התאמות או פערים בצורה שלא תסגור דלת לשיח (בלי דרמה, כעס וחסימות), לדעת לצאת מזה בצורה מכובדת ומכבדת וכנה, שלא יווצרו משקעים בגלל פינות לא סגורות.
אבל בחלק שקשה (לי) , זה להחליט לשלוח אותה לדרכה.
השוק מוצף נשים, אבל העבודה לתקשר ולהביא את כל המאמץ התקשורתי לכדי מפגש שיש בו אמון, הבנה והסכמה (ואף נלהבת), זה מאמץ ניכר ואף קשה.
ואם כבר השקעת, לזרוק את כל ההשקעה לפח או לנסות להשפיע על הצד השני לזוז לכיוונך, לפעמים מרגיש לי שזה לא פחות מלהזיז הר, ולמי יש אנרגיית לדבר כזה?
הרעיון הוא גם לא לייצר ציפיות לצד השני שיעבדו על ריק, כלומר בלי למתוח אותו עד שהמצב מגיע לרתיחה, קרי התעלמות והיעלמות.
מצב בו צד אחד ולפעמים אפילו שתיים שנעלמים אחד לשני לסירוגין או מתעלמים משיח. הרבה פעם זאת השתבללות על מנת להגן על הרגשות ופחד מפוטנציאל מדרמה מהצד השני - כעס, תסכול, זעם, היעלבות וכו'...או פשוט נטו עצלנות ואנוכיות פושעת.
על פניו זאת הדרך הקלה שלא לפגוע בצד השני, אבל במציאות זה אחד הדברים ההרסניים שניתן לעשות...דממה, מייצר מפלצות מתחת למיטה, בעיקר בראש.
אז מה נשאר לעשות?...לדבר, לתקשר, לישר.
מחשבת ישור הקו, הנקודה בה המחשבה הופכת למילים אמיתיות ופעולה השיח נכנסת לפעולה - זה מה אני מרגיש, רוצה, חושב ... דורשת טיונינג רגשי, הורדת אגו, הרבה ענווה ומנה גדולה של אסרטיביות (בפרידה רצינית, כל זה כל כך קשה שלוקח לפעמים חודשים).
התוצאה לא ידועה בהכרח אבל הסכין לחיתוך צריכה להיות מונפת באחת הידיים על מנת לסיים (גם אם זה חד צדדי), ולהמשיך הלאה, בחיוך ובאמת אמפתיה לצד השני שיצליח למצוא את הדלת הבא , היותר הנכונה עבורו...ולא לסגור את הדלת בטריקה (לא לחסום) אלא להשאיר צוהר לשאלות וברורים.
הכוח, הוא לא כוח-על, אבל הוא כוח אנושי מאוד, הדורש אומץ והרבה מהגיבור העל הפנימי.
.
.
.
.
.
.
*הפוסט לא רלוונטי אם התקשורת היית אלימה ופוגענית, אין שם מקום לשום צוהר, וגם סט הפעולות שונה.
