היו לי אתמול שוב מחשבות עליך, פתאום באמצע היום, הן תפסו אותי לא מוכן.
לאחרונה הן פשוט עולות, אני לא בשליטה אבל אני לא צריך אותה פתאום.
אני רואה אותך למטה, בין רגליי, בין פלחי נדה למעלה ומטה, הכל רטוב, נעים, וחלקלק.
את עובדת קשה עם הלשון, כמו מנצח על המקהלה, מלחינה לי תענוגות עם הלשון, חודרת, נושקת, מוצצת ושולקת ....ואני, אני מטפס לי בעננים, מקפץ כמו ילד קטן, רוצה לגעת באלוהי הרימניג.
את מתמזמזת איתי שם בין פלחי, פשוט טורפת אותי בנשיקות, זורקת משהו על "זה ממש כמו פות של בחורה".
ואני, אני מוצף בתחושות ורגשות, עטוף בהם כמו תינוק קטן, בטוח, חמים עם רצון לדמעות של שחרור...אבל לא מצליח לשחרר, אסור!
אני מתקשה להישאר מנותק ככה בלי מחשבות, בלי ניתוחים, רק הגוף.
אני לא רוצה שתפסיקי, אני נד בין הילד העטוף לילד הרעב שלא אכל כמה ימים, ילד שרוצה עוד ועוד ולא מסופק, בא לו לטרוף להכניס פנימה - תפתחי!!! עמוק יותר, רטוב יותר, חזק יותר!
אני נהנה..מגלגל עיניים פנימה...עוצם ופשוט נהנהההה. כמה נדיר שהילד הזה כל כך נהנה.
