דמיינו שאתם בפארק הירקון בתל אביב, יש לכם ראיון עבודה למשרת החלומות שלכם, יש לכם שעה עד הפגישה, ואתם מחליטים לטייל ברגל לאורך נחל הירקון, על מנת לנקות את הראש קצת לפני הפגישה.
לפתע אתם שומעים צעקה מלמטה. כשאתם מסתכלים, אתם מבחינים בילדה קטנה טובעת - נאבקת לנשום אוויר וצורחת לעזרה. אתם לובשים , כמובן. חליפה חדשה שעלתה לכם לפחות 3000 ש"ח, אתם יודעים לשחות היטב, אבל אם אתם רוצים להספיק להציל את הילדה, אין לכם זמן להוריד את הבגדים לפני שאתם נכנסים למים. מה תעשו? רוב הסיכויים שלא תחשבו הרבה; פשוט תקפצו למים, תהרסו לחלוטין את החליפה, תפספסו את הראיון העבודה ותצילו את הילדה. ההחלטה לקפוץ לנהר הוא בהחלט הוכחה לכך שאתם בני אדם נפלאים וטובים.
עכשיו, מה היה קורה אם הילדה הקטנה שטבעה בנהר היתה חייה במדינה רחוקה שנפגעה מצונאמי, ויכולתם, בעבור סכום לא רב של כסף (הרבה פחות מ-3000 ש"ח שעלתה לכם החליפה) לעזור להציל אותה?
מה היה הסיכוי ש"תקפצו להציל" אותה בתרומה כספית?
ומה היה קורה אם המצב היה פחות "מוחשי" פחות מיידי ופחות מאיים על חייה?
בואו נניח, למשל, שהיא הייתה מצוייה בסכנת הידבקות במלריה, האם הדחף שלכם לעזור לה היה חזק באותה מידה?
ומה היה קורה אם היו המון ילדים כמוה שנמצאים בסכנת הדבקות באיידס (מה שבאמת נכון)?
האם התחושת חוסר היכולת לפתור לחלוטין את הבעיה הייתה מרפה את ידיכם?
מה היה קורה לדחף שלכם לעזור?
למה הרצון לעזור לאחד (קרוב) גובר על הרצון לעזור להרבה אחרים (רחוקים)?
נ.ב
אני לא כזה רציני ופלוסופי כמו הפוסט הזה...אני גם חרמן כמו כולם בלה בלה בלה...
מרטיב -כן כן גם לי יש מה להרטיב, תתמודדו!!,
רעב - גם מי שאוכל בריא רעב, תמודדו אני רעב ואני כאן!!!,
עם פאזלים בראש - לא באמת פאזלים - האמת לא באמת הבנתי את הכותב\ת, תתמודדו!!!,
עצוב - פאק גם לי קשה, אין לי מנוי לכלוב, ואני לא לבד (אני לבד לבד, זה ברשימה אל תאמינו לכל מה שכתוב),
מכור - כן, כן, כן, גם לי יש התמכרות קשה...אני מריח קקטוסים, זה ממש כואב, הם חדים במיוחד בעונה הזו,
מתמכר - לשבת על קקטוסים, סתם סתם, אני שולט אכזר, נראה לכם אני מתיישב סתם ככה???,
כותב משירי אהבה ורוצה לזיין - ככה אני אוהב, בעיה שלכם!,
רוצה להיות חילזון ולהעלם - אל תהפכו אותי לחילזון, לא באה לי להיות מרוח על סולייה של אף אחד,
לבד - כן לבד, אישתי נסע לאמא שלה, אני לבד, הילדים איתה - ברוך השם, אני ממש לבד תעזרו לי!!! (כמו שרשמתי קודם אל תאמינו לכל מה שרשום, יש בטוח אישה שנסעה עם הילדים לאמא שלה היום, היא לא אישתי, לא מכיר אותה, לא זוכר אותה, מה זה אישתי, בת זוגתי שלא יפלו עלי עכשיו הפמניסטיות!...טוב קיצר, אין דובים ואין יער - לבד , תתמודד 😒 , * וגם לא דתי, שלא יפלו עלי גם הדתיים.
מאוכזב - בטח מאוכזב אני כותב פוסטים עם יותר מ - 5000 אותיות, ומקבל 10 לייקים, אחד בשם "מכונה להסרת שיער" כותב פוסט של 10 מילים ומקבל 5000 לייקים, לכו לכל הרוחות - אל תאמינו לכל מה שכתוב, אל תלכו, אני צריך אתכם, אני מכור ללייקים - בבקשה, במטותא ממכם אל תלכו , אני לבד :( ,
מחפש שמישהו יחבק אותי - אם את שמיכה תשאירי הודעה ,
אופה לחם במקום לזיין - אולי זה עובד, תנסו,
מתלונן על הכלוב - אתם לא באמת צריכים פרשנות,
שונא להיות חולה - מי שכן שירים יד, אל תדאג אני לא באמת רואה,
מתכתב עם וניליות בטינדר - וכמובן מתלונן שהן וניליות (פאק למה הן לא רושמות בפרופיל שהן וניליות, מה עובר להן בראש),
חושב להחליף את הכינוי שלי - אולי Mr Brownie, שיחשבו שאני שולט מתוק או בכלל אפשר להיות לא בעסק, הרי אני עוגייה....באמת סתם כינויים זה מבלבל, הרי יש שם עולם ומלאו מאחורי המסך - האם באמת אני רוצה להכיר את העולם המלא הזה, הוא מלא או מתמלא, אולי זו תקופת היובש ואין שם כלום...טוב המוח שלי דייסה, תתמודדו לבד!
(ברצינות אני כל זה, אני אנושי אני מבטיח - עובר דוז על פוסטים של אחרים - מתנצל מראש אם מישהו נפגע!!!:)).
