אני אוהב מגע, כל מגע....האמת לא כל מגע, יש כאלה שנלחצים ומייצרים חרא מגע, משהו בסגנון של Edward Scissorhands
אני גם אוהב לגעת, לחוש, לספוג את הגוף דרך הידיים שלי....ואם הבחורה מוצאת חן בעיני, אני יכול לגעת בה שעות ואף גם ימים ברצף.
חניקה עבורי זה סוג של מגע מיוחד ודי מסוכן...מגע אינטימי אקסטרים!
בחניקה, אני מפעיל את כל החושים, ומחדד אותם רק לגוף שמולי.
אני עוטף את הצוואר, מרגיש את החום והדופק, בכל רגע שאני מחזק את האחיזה, אני מרגיש את האוויר שנעצר את הדופק העולה, את השחרור של הגוף...הראש מרפה מהמחשבות, הדאגות, והרצונות.
ואז יש את המבט החוזר, האישונים הזוהרים, הבלבול הקטן והרצון שמשתקף.
זאת שליטה טוטאלית (הסכנה ברורה), חניקה יכולה לעצור סשן או לעלות אותו לרמה אחרת. יש משהו רגשי ב"לקיחת החיים" ורגע לאחר מכן "ניתנת החיים" שמחבר רגשית בין שולט ונשלטת.
במהלך הקריירה הבדסמית רכשתי כלים לחניקה, כי לא תמיד בדוגי החניקה נוחה.
בהתחלה השתמשתי בחגורה צבאית ישנה, היא עשתה עבודה מעולה לעדינות שבניכן, אבל עם הנסיעה לברלין מצאתי כלי מדהים, צעצוע נפלא, שרשרת אדיאלית לחניקה.
צעצוע שבכלל היה מיועד להיות אזיק עבור פושעים באוסטריה של המאה ה20, אבל בחנות ראיתי משהו אחר, כלי אלגנטי שפשוט בנוי למזוכיסטיות הכבדות ולמתחילות העדינות.
אפשר לחנוק עם יד אחת, והשניה דוגמת את הצוואר, את האוויר ואת הנשימה.
ביום שישי בסין, יצא לי להדגים אותו, כמו שאני נוהג עבור הסקרנים.
הבחורה היתה מהעדינות וכנראה הפחות מנוסות, היא נדבה את צווארה, וקבלה חוויה חדשה.
חנקתי אותה בעדינות רבה, לחיצה עדינה, בזמן שאני מחזיק אותה בצוואר, מודד את האוויר, חש את קני הנשימה...
הכוס שלה נשמטת מהיד, היא מרגישה נפילה, ואני משחרר, נותן לה רגע של רגע של התחדשות בריאות.
היא מחייכת, חוזרת לעצמה, המחשבות רצות...מה היה כאן כרגע?
פעולה של כמה רגעים יצרה תקשורת והבנה בין שני אנשים זרים על פניו.
רגע אינטימי בחדר חושך מלא אנשים אינטימים.
נ.ב
מי שלא יודע לחנוק, ולא מבין. שלא יתקרב לאף צוואר, גם אם זה שלו!
