מהלב

פגשתי אותו לפני שנים, היה מטורף, מדהים, סקסי, מושלם. ואז הוא פגע מאוד, נפרדנו.

כאב הגעגוע שבר אותי, לקח לי חודשים להתגבר, להפסיק לחשוב עליו. המשכתי בחיי, הכרתי, נגעתי, נהניתי, השתניתי, התבגרתי.

בדיוק כשהתחלתי לשכוח, הוא הופיע... סקסי, עמוק, כובש.

ולמה לי לא לתת לו הזדמנות שנייה. נתתי גם נתתי. וכמה שעפתי גבוה, ככה התרסקתי הכי נמוך. כן, שוב פגע, שוב נעלם, שוב חזרתי לתהליך של "ריסטרט".

עברה לה עוד שנה או יותר, הוא שולח: "אז מה שלומך?", "נכון, שהתגעגע?".... שוב נכבשתי.

כיום אני עומדת בפני דילמה קשה ומוכרבת למדי. לתת לו הזדמנות אחרונה (לא סופרת כבר) או לשלוח אותו לאלף עזאזל?

הקול שלו מרטיב, המגע שלו מחרפן, הסקס איתו פשוט אלוהי, אבל הוא לא שלי, בעצם, הוא של אף אחת וגם לא יהיה לעולם.

ההחלטה שלי היא לנצל אותו לסקס, להנות, לגעת, לגמור, לשמוע, לחבק .

ברוך הבא , יזיז סקסי שלי.