העבודה שלי מביאה אותי למקומות שונים בארץ. ובתקופה הקרובה אני באזור הרי ירושלים.
מקום יפה ושקט. וומש כיף בשש וחצי בבוקר להכין מקינטה מול נוף כזה, כשעדיין נעים. בהחלט חזרה לעבודה מבורכת. בהחלט מקום טוב להתחיל בו מחדש. כמובן אני גם סוקר מקומות לסשנים. לא לדאוג .
אבל אתמול אחד הפטישים שלי קיבל צ'ופר לא נורמאלי מהעבודה.
נשלחתי לסקור פתיחת מעטפות מכרזים במועצה אזורית של מתנחלים.
ואני כל הדרך נרגש, בניין מועצה,
בניין שלם וגדול
מלא ב....
דתיוווווות.
ולא היה מאכזב בכלל, להפך, והן היו טובות לב, מי שפדיברתי איתן. כל הזמן כיוונו אותי לפינת הקפה ושאלו אם אני צריך עזרה במשהו בזמן שמחכה.
והיו גם כאלה שנעלו נעליים כמו שלי. אבל לא הרבה, הרוב היו אלגנטיות בטוב טעם ענקי. הייתה אחת מהממת עם שתי תכונות פיזיות שאני מאוד אוהב, אבל צעירה כך שאין על מה לפנטז, אבל בנות ה40+ לעולם לא יאכזבו, יפייפיות.
אז מתחיל לו יום עבודה קצר בערב חג. מתחיל כמו שצריך.
לא רק כאן אלא בכל אפליקציית או אתר הכרויות תמיד אפשר למצוא בפרופילים מסויימים את המילה איכותי/ת.
גם כאלה שמעידים על עצמם שהם איכותי/ם, וכמובן דורשים/ות את האיכותי/ם.
תמיד כשאני רואה את המילה הזאת אני ישר מעביר, מתרחק .
אני לא איכותי, לא נוצרתי בפס ייצור כזה או אחר , לא עברתי בדיקות איכות ותקן מחמירות, ואני לא עונה לדרישות המזמין.
אני אדם לא מושלם, אני מכיר במגרעות שלי ויודע שהן חלק ממני. אני נראה כמו שהטבע התכוון שאראה.
אני נוצרתי וגדלתי ועדיין גודל כמו בכל תהליך טיבעי, משתפשף מהחיים ומקבל את הצורה שלי שמשתנה בכל יום, יודע שתמיד יש מקום להשתפר, תמיד אפשר לגדול ואני מתמודד עם בעיות החיים כמו כל אדם לא איכותי כמוני.
ואני לא מחפש אישה איכותית, לא רוצה שבלונה של של גוף והתנהגות לפי תו תקן.
אלא אישה מלאה בפגמים , טבעית בנפש ובגוף, אחת שתאתגר את מוחי, ותרצה לגדול ולהתפתח ביחד איתי.
לא רוצה לגור ולחיות בצורה איכותית במרומי האולימפוס.
טוב לי במקומי , למטה עם אנשים שאוכל להכיר באמת ולסמוך עליהם. כאלה שאעמוד לצידם והם לצידי בגלל שכולנו לא מושלמים ומתמודדים עם החיים.
וללא איכותיים האלה אקרא בשמחה חברים יקרים.
אז אם במיקרה איזה איכותי/ת נתקל בטעות בפוסט הזה, תהנו לכם בחייכם, כי אני קטונתי, וטוב לי.
לא מעט אני כותב כאן על דמויות היסטוריות או ארועים הסטוריים מסויימים. מעבר לזה שאני history buff אני אוהב לקחת דוגמאות ולקחים ולראות מה נכון לי בחיי, הבלוג הזה הוא המקום שלי לנתח דברים לעצמי, ואם מישהו נהנה מסיפור הסטורי מה טוב.
היה היה אדם שידוע בכינוי "חייל שלושת הצבאות."
כינוי זה נדבק לו כי....
יש ניחושים?
הוא שירת כקצין בשלוש צבאות בשלוש מלחמות.
והמשותף להכל, שינאתו העזה לקומוניזם.
לאורי אלן תורני (ת'ורן).
לאורי הוא יליד פינדלנד שגדל בעיירה ליד הגבול עם ברית המועצות.
ב1938 פלשה ברית המועצות לפינלנד, סטאלין רצה לתפוס שטחים אסטרטגים למקרה שגרמניה תפלוש והוא לא טרח לבקש מהפינים.
לאורי היה חייל בצבא הפיני שהיה מיומן ומצוייד היטב למקרה הזה, חיילים מיומנים ללחימה בשלג, נעים על מגלשים, לבושים במדים לבנים ומאומנים היטב.
לעומתם הצבא האדום היה לאחר טיהור גדול בשורות הפיקוד והיה חסר במפקדים מיומנים, חיילים חסרי ניסיון ולבושים במדים ירוקים.
העימות נודע בהיסטוריה כ"מלחמת החורף".
לאורי הראה המון יוזמה וכשרון טקטי למלחמה זעירה, לכן נשלח מהר לקורס קצינים. יעילותו כמפקד הייתה כל כך גבוהה שהוא נודע גם בקרב הרוסים.
למרות עליונות הצבא הפיני, פינלנד הפסידה במלחמה ונאלצה לוותר על שטחים מסויימים כולל עיירת הולדתו של לאורי. הסובייטים ניצחו בזכות הטקטיקה שעבדה להם תמיד, שפוך מלא חיילים על האוייב עד שתגמר לו התחמושת.
בעקבות כך פינלנד חתמה הסכם אי התקפה עם גרמניה ובעצם הפכה לבת ברית. היו חיילים פינים ובינהם לאורי שהיחליטו להמשיך להלחם בסובייטים בתקווה לשחרר את אדמותיהם והצטרפו לחטיבות הזרים בוואפן אס אס. יש לציין שלאורי לא היה שותף לאידיאולגיה הנאצית. אלא פשוט רצה להלחם בקומוניסטים. אך זה עדיין לא תרוץ, זה הוואפן אס אס היה כוח נפשע.
הכוח עליו פיקד לאורי פעל בתוך קווי האוייב וגרם לאבדות קשות. עד כדי כך שסטאלין הכריז עליו כאוייב העם הסובייטי מס. 1 והכריז על פרס כספי גבוה לכל מי שיהרוג אותו.
לא נרחיב לגבי הצלחותיו במלחמה כדי לחסוך זמן.
לאחר כמה עליות ומורדות בחייו לאחר המלחמה לאורי הכיר את בחירת ליבו. כדי להרוויח כסף לחתונה ולחיים חדשים נסע לאורי לארה"ב.
שם יצר קשר עם האוכלוסיה הפינית המקומית שהעריצו אותו, ובזכות קשרים משם יצר קשר עם הסי.איי.איי וגוייס לצבא האמרקאי ליחידה חדשה שנקראת "הכוחות המיוחדים" או בכינויים "הכומתות הירוקות". ללאורי ולצבא האמרקאי אז היה אוייב משותף , הקומוניזם , וכך לאורי מונה לקצין ביחידה והחל ללמד מניסיונו וגם למד מהם דברים נוספים, כמו צניחה.
בסופו של דבר לאורי קיבל את מבוקשו במדינה קטנה בדרום מזרח אסיה שעמדה ליפול בידי הקומוניזם ושמה ויאטנם.
לאורי שירת בקווי הלחימה למשך 8 חודשים כמעט עד שנפצע והוחזר לאמריקה. אך שם הייתה לו בעיה גדולה, לא היו לו קומוניסטים להרוג, לכן אחרי שהחלים התעקש לחזור לשם.
בסופו של דבר בשנת 1966 לאורי הוביל מבצע סודי בקמבודיה לאיתור נתיבי הספקה. היה סודי כי הקונגרס האמרקאי לא אישר לצבא לפעול שם.
הוא הוביל וחיפה על אנשיו ממסוק שחג מעליהם. כאשר ערפל סמיך התפרס על האזור כל המסוקים נקראו בחזרה אך לאורי פקד על הטייס שלו להשאר. הוא לא היה מוכן להשאיר את אנשיו לבד.
לאחר סיום המבצע כאשר המסוק שלו מנסה לתמרן בערפל נעלמו עקבותיו של המסוק.
לאחר כמה ניסיונות לאיתור וחילוץ שהעלו חרס, הוכרזו כל יושבי המסוק כהרוגים. המבצע אותו הוביל הוכרז כהצלחה.
בשנת 1999 נמצאו שרידי המסוק ושרידי השוכנים בו על צלע הר.
גופותהם של לאורי ושאר אנשיו הובאו לארה"ב וניקברו בטקס צבאי מלא בארלינגטון, המקביל לחלקה הצבאית בהר הרצל.
הוא קודם לדרגת רב סרן לאחר מותו וקיבל צל" ש נוסף לאוסף שלו.
לאורי נחשב עד היום לאגדה בכוחות המיוחדים וישנו פרס שנתי על שמו למי שהיה הכי bad ass בשנה האחרונה.
נכון שכל השגיו מוכתמים מעצם העובדה ששירת באחד הצבאות הניפשעים ביותר בהיסטוריה.
אך בסופו של דבר הוא היה בסך הכל אדם ששנא קומוניסטים. לאורי שירת בצבא ארה"ב לצד יהודים ושחורים וראה בהם כחברים ורעים לנשק, וכל מי שהכיר אותו מתאר אדם טוב.
אז מה בעצם אני לומד מאדם כזה?
קודם כל לא לטוס במסוק בזמן ערפל.
ומעבר לכך
להתמיד, לא להפסיק, יש לך רצונות, חלומות, אמונות, אז אל תיתן לאף אחד ושום דבר לעצור אותך.
לדוגמא, במהלך שהותו בארה"ב בחירת ליבו בפינלנד הודיעה לו במיכתב כי מצאה מישהו אחר והיא מבטלת את האירוסים.
לאורי לא לקח ללב, לא נשבר, הוא אמנם לא התחתן לעולם אך הפך למה שקראו בדור שלי "רב שגל", בקריזמה מטורפת ושיער בלונדיני הוא זיין כל אחת בסביבה.
אומרים שהיחידות שהוא לא זיין הן נשות חבריו ליחידה, כי פשוט לא עושים את זה.
הוא היה חייל מצטיין ונאמן לחבריו עד למותו.
וזו בהחלט דוגמא לחיים, להשאר אתה, להשאר אדם טוב לא משנה מה. ולא לתת לכלום לעצור אותך.
"צעקו את שמו לאורי תורני
חייל שלושת הצבאות מכיר את המשחק
מעשים המהדהדים מן העבר
התרומם מעל קברך
בנה של פינלנד והכומתות הירוקות
מי יתן ותנוח על משכבך בשלום סוף סוף
לאורי אלן טורני"
ואם עשורים אחרי מותך כותבים עלייך שיר מטאל עם מילים כאלה, כנראה עשית משהו נכון.
שוב תודה לכל המגיבים, דיון חברתי הוא דבר חשוב ובריא ותמיד יש להקשיב לדעות שמנגד.
אז נשאלתי בתגובות מאין התחושה הזאת, אז הנה.
קודם כל לא אמרתי שאין הכללות או פגיעות נגד נשים, אבל לרוב הן מתגבלות בסלידה, ובעוד שפוסטים נגד גברים מתקבלים כ girl power, וכל הכבוד לך.
דבר שני
בואו נסתכל על החברה ככלל כיום, ישנן חברות כנסת וראשות מפלגה שמדברות יומם וליל נגד גברים ככלל, ודבריהן מתקבלים בתקשורת כדברי נבואה.
בעוד שאם מישהו מכל מגזר יעלה על בדל שפתיו כל דבר שיכול להשמע כנגד נשים הוא יבוטל מיד, ויהיה נגדו קמפיין חברתי שלם.
מי שלא יודע
פגיעות נגד גברים מכל מיני סוגים מתקבלים בביטול במשטרה, ואין בזה שום טיפול חוקי, בעוד שיש האשמה ולו קטנה נגד גבר , עוד לפני שהוצגו ראיות כלשהן, מתחיל הליך פלילי, מעצר, צווי הרחקה.
למי שלא יודע, התעללות היא אינה מגדרית אלא דורית.
כלומר, אדם מתעלל מונע ממה שראה וחווה כשגדל, ואין שום קשר למגדר. אך כאשר גבר מתלונן על תקיפה מידי בת זוגו, יכולים לנחש מה קורה לו?
לא?
אז אגלה לכם
הוא נעצר
כי בת זוגו טוענת שהוא התחיל
ומיד מאמינים לאישה.
זה ההלך החברתי שאני מדבר עליו.
תקיפה, הכללה, שנאה קיימת בכל צד, ובכל צד היא רעה ויש להוקיע.