|
|
|
ביום ההולדת של הבת שלי, אני מקבל ממנה את ההודעה הבאה:
"אמא אומרת שאתה צודק".
אתמול גרושתי התקשרה לשאול איך הייתה ההרצאה בכיתה של הבן שלי, סיפרתי לה, ואז בסיום השיחה היא אומרת לי:
"איזה מלך אתה".
עכשיו היא נזכרת?
עדיין שני ארועים היסטוריים.
נעים היום.
כמובן נדרש מקינטה במרפסת.
וכשאני עם המקינטה לבד, המחשבות מתחילות לרוץ.
החיים ממשיכים בנסיעה ללא מעצורים, אז לפעמים אני עוצר כאן בבלוג כדי לסדר את המחשבות ולחשב כיוון נסיעה.
אתמול בערב עלו כל מיני מחשבות, מחשבות על ירידה. וכשאתה אתה יורד במחשבות כדאי לרגע לעצור ולבחון את המצב, זה המקום הנכון.
למה אני יורד? איך אני עולה בחזרה? מה הלאה?
ככה אדם בגילי ובסטטוס שלי אמור לפעול, אני אדם, לא יותר מיזה ולא תמיד מצליח, כמו כולם.
אבל אתמול עשיתי דבר נכון, שלחתי על דפי האינטרנט את מחשבותיי לחברתי היקרה. וזה עזר, כי ברגע שאתה משתף אתה שם מולך מראה.
בשביל זה יש אנשים יקרים כמוך, וגם בשביל צחוקים שלא נגמרים.
ובכן, עולה ההבנה הזאת:
אני במצב מסויים בחיים, ואני צריך לקבל זאת, זה ישתנה, אולי עכשיו אולי יותר מאוחר, אבל אני צריך לחשוב האם רצונות מסויימים והדרך להגשים אותם בכלל רלוונטים לעכשיו בחיי.
כנראה אני צריך לעשות שיקול קר ללא רגשות (להיות אומגה סופרים) ולהוריד משקל מסויים עכשיו.
להתמקד במה שהכי חשוב ולהיות קצת כמו רובוט. העבודה שלי היא לא מונוטונית או משעממת, הילדים שלי מאתגרים כמו כל ילד, אז אולי זה נכון לעכשיו, להשקיע את עצמי בקיום הזה, בלי דברים אחרים. כמובן אם משהו יקרה בדרך לא אפסול מיד, ותמיד אהיה עם אוזן קשבת למי שיבקש.
אבל כרגע, המלך צריך להשקיע בממלכתו פנימה.
אולי דברים ישתנו מחר, אני לא יודע, אני אדם שמאמין שהקיום, אלוהים, מציבים לנו אפשריות בדרך ואנו בוחרים לאן.
אז זהו
לא כזה ברור אני יודע
אבל אלה החיים, אחרת העולם הזה היה משעמם.
באחת התמונות סלפי שהמקינטה צילמה אותנו, בתמונה השניה רגע קדוש בין המקינטה לאדונה.
אצלי בבית בחריש
סרט
ספה
אם יהיה קר יש שמיכות
רק להנות מחברה טובה וסרט
מוזמנים ומוזמנות
לאחרונה אני כותב כדאדי
אני גם
עדיין גם מלך
שואף להיות גם מאלף
תכלס כל התארים האלה מבטאים את אותה נתינה שיש לי.
אותו מקום של דואג ועוטף.
גם בתור בעל רכוש שמגן על שלו, מבטל ומעצב.
גם בתור אב שעוטף ומגן, מלטף ומעניש.
זה באמת אותו מקום, אם אתה ניגש לבדסמ מהמקום שלי.
שזה בעצם : אני ארים לגובה את השפחה שלי, אזרוק לשמים את הבייבי שלי, אוציא את הכלבה שלי לטיול במרחבים עצומים. אראה להן כמה הן יפות, יותר ממה שהן רואות.
ואז
השפחה תרצה להיות הכי צייתנית
הילדה תרצה להיות הכי טובה
הכלבה תרצה להיות הכי מרצה.
הכל מגיע מבפנים, זה מלווה אותי גם בחיי
לתת אותי למי שתלוי בי וסומך עליי
הילדים האהובים שלי.
וכן, הם אלה שיקבלו הכי הרבה ממני.
אני לא מערבב את שני העולמות
אבל אני אותו אדם, האבא והשולט. הכל מגיע מאותו מקום
היום העברתי הרצאה בבית הספר של הבן שלי, אני אוהב ידע ואוהב להעביר אותו, מה שהיה אמור להיות רק לכיתה שקטנה של הבן שלי הפך לכל השכבה.
אבל לא אכפת לי, באתי כדי להרים את הראש של הבן שלי שסובל מבעיות חברתיות, להרים את הערך שלו בפני חבריו לכיתה.
ובדרך עשיתי את מה שאני אוהב , ללמד, להעביר ידע.
אם זה בהרצאה בכיתה ואם זה בסשן, אני אותו אדם.
הבהרה
אין כאן שום ערבוב בין העולמות.
המכנה המשותף היחיד הוא אני.
המורה צילמה אותי בצורה כל כך לא מחמיאה והעלתה בקבוצה של הכיתה.
אבל
כל המורות כ5 במספר רצו אליי בסוף השיעור ולא הפסיקו לדבר איתי בחיוך רחב על כמה שהיה מעניין וכמה ידע יש לי.
המחנכת לקחה אותי במיוחד להכיר את המנהלת.
הילדים
חלקם עמדו בתור כדי ללחוץ לי את היד ולהודות לי על השיעור.
אולי נראתי לא מחמיא, או יצאתי לא טוב בתמונה, אבל הכל הגיע מבפנים.
אני יניב
אבא
איש גינון
דאדי
מלך
בתקווה מאלף לעתיד
חבר
כל זה באחד, ללא כל ניגוד.
יום נפלא ביצ"ס
סופש מהנה
כאילו גיל 14 זה רשמי נערה?
אני אבא לילדה שאתמול הפכה לנערה?
אין לי ילדה יותר?
אין לי ילדה של אבא?
רק מתבגרת שצריכה נהג?
מה לא הייתי נותן עכשיו בשביל דקה אחת של "על הכתפיים".
או אוירון.
אבל לפחות היא אמרה לי אתמול שאני יכול עדיין לקרוא לה ילדה.
רק שאף אחד לא ישמע.
מזל טוב לילדה של אבא
דאדי מכסה אותך טוב טוב
דאדי מניח כף יד לצד הפנים.
החום של דאדי וכובד ידו עושים לך נעים נעים
כל משקל החיים יורד
את מביטה מעל השמיכה בעיניים תמימות ורואה את דאדי רוכן מעלייך
מחייך, מביט בך בעיניו הצרות.
את עכשיו הכי קטנה
את עכשיו הכי חלשה
עינייך נעצמות לאט לאט
יודעת שאת יכולה לישון ולחלום על חד קרן וצמר גפן מתוק.
כי דאדי פה, מסוכך ושומר עלייך.
נשיקה במצח
ועיניים נעצמות
לילה טוב קטנה
דאדי תמיד יהיה פה
מה שלא תעברי
יעצבנו אותך בעבודה
יחתכו אותך בכביש
יעכבו, יתווכחו.
את פקעת עצבים.
את יודעת מה הפיתרון, את יודעת, רק להעלות איש קשר "דאדי' וללחוץ send , תנשמי עמוק, לא משנה איפה את. דאדי כבר יודע, את לא צריכה להסביר.
קולו של דאדי יעבור על גלי הסלולר, יחדור אותך דרך אוזנך, הקול של דאדי יזדחל פנימה לתוך מוחך.
דאדי יתחיל ללטף אותך עם קולו, ישחרר את מה שתפוס, ירגיע, ינחם.
הקול של דאדי יאזן לך הכל בפנים , כבר במשפט הראשון
"מה שלומך קטנה של דאדי?
וכל הלחץ יעלם, כל הכעס ישכח, לא תזכרי בכלל את הדברים הלא חשובים האלה, מי זה בכלל שחתך אותך בכביש, את מי מעניין המנייאק בעבודה?
דאדי בתוכך, שומר עלייך, שלא תפלי, שלא תפגעי.
דאדי תמיד יזכיר לך מה חשוב
שאת ילדה קטנה ויקרה לדאדי.
וכל זה יקרה רק למשמע קולו.
היד הזאת
גדולה וחזקה
יש בה את הכוח שאת רוצה ואין לך.
היד שתופסת אותך למטה, שם, בקודש הקודשים.
היד ששולטת בך עכשיו, נוגעת, חופנת ומשגעת אותך.
היד הזאת שעושה בך שמות.
היד שמגמרת אותך שוב ושוב
היד שהופכת אותך למפל.
אבל כמה שהיד גדולה וחזקה
היא ומה שתיתן לך יהיו חסרי כל ערך
אם היד לא מחוברת ללב גדול שרוצה לתת.
הגשם לא הפסיק
אז ברגיעה קטנה שהייתה ברחתי לאוטו.
ואז הגשם התחזק.
ואני באוטו ספוג מים.
פאק
אז כמובן
איך לא נדרש
מקינטה באוטו.
עכשיו מרגיש פה כמו סאונה וארומה בראזילאית.
מי שרוצה קפהאוטו מוזמן.
לחברה הטובה והיקרה שלי יש יום הולדת
קולוקולו
אני חי עלייך אישה יקרה ועל החיוך היפה שלך.
על הפה מפיץ מרגליות שלך שאומר רק דברים נכונים.
על הפולניות היפה שלך
והכי על הלב והנשמה המדהימים שלך.
חברה יקרה
זכיתי שאת בחיי ואני מאחל לך כל אושר אפשרי.
שלעולם לא תשארי לבד בחושך ותמיד תמיד תהיי האישה שאת.
בריאות ואושר תמיד
גם זכיה בלוטו
ולכל הביצ'ס רוצו לתיבת הודעות שלה וברכו אותה עד אין קץ.
שיהיה לה היום 1000 הודעות בתיבה של מזל טוב ונראה לה כמה היא אהובה.
הללואה
שבחואה
מזל טוב יקרה
