וחצי
מזמן למדתי לא לפחד להתבגר, אלא לקבל את זה בברכה.
ובגיל הזה, אני יכול לעשות יותר דברים מאשר רב בני גילי.
אבל, הגיל מביא איתו שינויים פיזיים וצריך ללמוד לחיות עם זה.
ודווקא הרבה שפוגשים אותי מנחשים את גילי כמה שנים אחורה.
אין לי כסף מיותר לניתוחים כאלה ואחרים, וגם אם היה לי לא חושב שהייתי מבזבז על זה, כי זה לא אמיתי, ואני לא יכול אחרת.
ונכון, לפני שנתיים הייתה לי נפילה, איבדתי שליטה והתנפחתי.
אבל החיים הם לא הנפילות, אלא איך שקמים מהם, ובסוף לקחתי את עצמי בידיים, השגתי שליטה ומאז אני מתכווץ, בלי זריקות, בלי כדורים ומדיטציות, רק אני עם עצמי בדרך הנכונה והבריאה, כמו שהפסקתי לעשן לפני כמעט 3 שנים. זה לוקח זמן ויש לי סבלנות, אז קוביות בבטן אין, אבל שליטה והתמדה יש, ואלה תכונות חשובות יותר.
אחרי שנים של עבודה בחוץ אני חזק, מאוד, אבל יש לזה גם תופעות לוואי, אז לחדר כושר אני לא יכול ללכת, אבל מוצא את מה שיכול ועושה,
ואפילו עם כאב בברך, וגב דואב, כל מי שמכיר אותי יודע שכשצריכים אותי, אני רץ ומרים את ההכי כבד כדי לעזור.
אני בן 47, וככה אני נראה, וכל דבר שרואים עליי הוא צלקת קרב מכל מה שהחיים העבירו אותי, וכל צלקת היא ניסיון חיים שמושט לטובת כל מי שאני אוהב.
ואת
את תקבלי הכוח הרב שלי שיגן עלייך, שירים אותך.
תקבלי את כל האמת ממני בלי לחסוך.
תקבלי ידע באיך קמים בחיים מנפילות.
תקבלי שולט שלפני שישלוט בך הוא ישלוט בעצמו.
אני אשבור כל סלע ואפרוץ כל מכשול כדי לשמור עלייך גם כשיכאב לי.
וכשתצטרכי בשתיים בלילה שאשמע אותך בוכה, אני אהיה שם ואשא את כל המשקל.
ואת תקבלי את כל צלקות החיים שלי, רק בשבילך.
ואת כל זה לא רואים בעיניים
מרגישים בלב
