אני ואתם

לאחרונה אני שולח לשיפחה היחידה והמיוחדת שלי תמונות של מה שאני אוכל.

נשמע כאילו התהפכו סידרי עולם.

הרי זה אמור להיות הפוך.

ובכן....

ממש לא.

במשך שנים לא אכלתי בעבודה.

אפילו שאני עובד בעבודה פיסית.

זה היה מאיט אותי ומרדים אותי.

ואז חוזר הביתה מת מרעב וטורף בלי הכרה.

שיפחתי דאגה לי ובנתה לי תפריט של אוכל נכון ובריא והראתה לי כמה זה קל להכין. ואף נתנה לי מתכונים מזינים וקלים.

ואכן היא צדקה. אני ערני יותר ושבע במהלך העבודה. זהו בעצם השרות האוהב והדואג שלה אליי כדי שתמיד אוכל ארוחה ראויה למלך.

אז למה אני שולח לה תמונות?

כי זה עושה לה טוב לדעת שבן זוגה/השולט שלה אוכל טוב בזכותה. כך היא מרגישה שהיא ממצה את עצמה. וזו הדרך שלי לומר תודה.

ואם תרצו, זו גם דרך  ללטף את ראשה ולומר לה "שיפחה טובה".

אז ראו, סעודת מלכים מזינה במהלכו של יום עבודה קשה, בזכות שפחה אחת ויחידה.

סיפרת לי שמנטורית מסויימת אמרה לך: "בשבוע הקרוב תשימי לב לעצים. שימי לב מה הם נותנים לנו."

סיפרת לי שימים ספורים לאחר מכן הכרנו, ואז אמרתי לך שאני גנן. היית בהלם, הרגשת כאילו היקום זימן אותנו להתחבר.

אז בואי ואספר לך את מה שכבר התחלת להבין, איזה מין גנן/מלך אני.

לפני

סבך, ג'ונגל, אי סדר.

אבל אני מחפש את מה שבפנים.

בסבלנות רבה ודמיון רב, בעזרת ניסיון נובר פנימה, מחפש את הגזע אשר הוא הכוח, הכוח שנמצא בפנים, מה שאחרים לא רואים, הכוח שנותן את היופי, את האמת, את החיבור לקרקע, את ההזנה, זה הדבר האמיתי.

גוזם מכאן, מקצץ משם, מגלה עוד ועוד. נשרט קצת בדרך, אבל לא אכפת לי בכלל, יש לי סבלנות גדולה ויודע כי זה שווה מפני שבסוף אמצא יופי גדול. מתגבר על מכשולים ועושה הכל מאהבה.

ובסוף מוצא את מה שראיתי מהתחלה, את מה שאף אחד אחר לא ראה. והנה התוצאה.

ועכשיו כאשר הכל יצא לאוויר העולם, יתחיל ליבלוב חדש ויפה. ובעזרתי ימשיך ויתעצב כמו שתמיד חלם להיות.

את שלי

ואני איתך תמיד

המלך היחיד בעל שפחה אחת ויחידה.

תמיד היה קשה לי לקבל.

רב חיי הייתי מוקף אנשים אשר הבהירו לי שאסור לי לבקש לעצמי.

וכך במשך שנים ארוכות, נבנתה לה חומה גדולה אשר מנעה ממני לבקש לעצמי.

לתת אני תמיד יודע, אך לקבל תמיד הרגיש לי לא נכון. במקרים מסוימים אף התברר לי שנתינה של אחרים לא הייתה אמיתית.

ואז הופעת בחיי, עם חיוך ענק וקבוע על פניך. התכוונתי להתחיל את הקשר כמו תמיד. לא לתת לך לתת. רק לתת לך.

ישבת בביתי והלכת למטבח, רצית להכין לי קפה, האנסטינקט שלי עמד לעצור אותך, אך לפתע הרגשתי טוב.

הגשת לי את הקפה והרגשתי ממך רק רגש אמיתי. לפתע, לראשונה בחיי זה הרגיש לי נכון.

ובערב ההוא, כאשר היינו מוקפים בבני עמנו היפים והמדהימים. ואנו מרגישים הכי טבעי בעולם להיות מלך ושפחה, ישבת לצידי, התכופפת קצת והבטת בי מלמטה במבט כנוע, אמרת בכנות מלאה את הרצון הגדול שלך:

"אני רוצה שתבקש ממני כל מה שאתה רוצה, זה עושה לי טוב ומרים אותי לעשות בשבילך ולתת לך, אל תפחד מזה, בבקשה."

ליטפתי אותך ושלחתי אותך להביא לנו מים. לא הורדתי את המבט שלי ממך כדי להגן עליך מכל מי שנקרא בדרכך. אך בפנים עצרתי בחוזקה את הדמעות שעמדו לצאת מהתרגשות. 

התרגשות מכך ששיפחה אחת יחידה, עם אמת גדולה בלב, הפילה את החומה העתיקה ביותר בליבי.

Midnight שלי

גיליתי בך עוצמות שכנראה אפילו את לא ידעת מהם.

את שלי

והמלך והדרקון איתך תמיד, שומרים ומגינים עליך, מלווים אותך בכל צעד.

כי למלך היחיד יש רק שפחה אחת ויחידה.

כי את שלי

הלחץ בעבודה כבר לא חשוב ולא מפריע,

כל שעלייך לעשות הוא לעצום את עינייך ולזכור שבפנים את שפחתו של המלך והוא תמיד דואג לך.

עוד מסיבת ילדים, מסביבך ואניליות משועממות שלא סותמות את הפה, מחייכת לכולם חיוכים מאולצים, אך בפנים יש לך חיוך אמיתי, כי את יודעת שהדרקון איתך תמיד, והוא ממלא אותך בכל המובנים.

עוד יום שגרתי,

כבר לא, כי אני תמיד איתך, מקשיב לך לכל דבר. מחכה לגעת בך, לנשום אותך, לחדור לתוך עינייך.

אז שימי את ראשך על כתפי, תרפי מהכל, כי אני לוקח את כל דאגותיך. את כבר לא לבד. לדרקון עור קשקשים עבה וקשה, אך כאשר את נוגעת בו הוא מתרכך בשבילך.

שימי את ראשך עליי, תרגעי, את משוחררת, חופשיה והכי אמיתית.

כי כך את משרתת אותי, כך את מרצה אותי, את האמיתית.

שימי עליי את ראשך

כי את שלי.

להיות שפחתו של המלך זהו עולם אחר.

המלך הוא מטבעו מגן ושומר על שלו.

בתור רכושו הפרטי את מוגנת ושמורה, המלך והדרקון הם אחד, הדרקון מרחף מעלייך בגובה רב. רואה אותך כל הזמן, המלך מביט בך דרך עינייו ושומר תמיד, ואת, על אף שלא רואה אותו את מרגישה את עייניו שוטפות את גופך וחודרות לליבך. את מרגישה חופשיה בבעלותו של המלך כי הוא תמיד שם איתך.

להיות שפחתו של המלך זה לחוות הכל בצורה אמיתית. כי המלך הוא אדון ומורה ומכוון. מביט על הכל, שוקל וחושב כל הזמן את טובתך. וכאשר הוא מושיט לך את ידו הוא לוקח אותך למסע קסום בדרך האמת שלך ושלו.

המלך מביט עמוק לתוכך ורואה את הכל, גם את מה שאת לא רואה, מוציא ממך את היפה והטוב שתמיד רצית לחוות.

המלך יודע שממלכה טובה נבנית על אמון, לכן תמיד יעמול על כך ללא הפסקה.

להיות שפחתו של המלך זה להיות רכושו הפרטי והיקר.

להיות שיפחתו של המלך זה להיות חופשיה ואמיתית תמיד.

זה הטבע שלך כנשלטת.

הרצון הזה טבוע בך.

לאבד שליטה על גופך ונפשך.

אך את אישה, אמא, חכמה ואינטיליגנטית.

את יודעת שזה יכול לבוא רק עם האחד.

האחד שאיתו תרגישי בטוחה.

לא מתוך מילים, אלא מבפנים. תרגישי שהוא יגן עליך מכל דבר ותוכלי לשחרר.

והראת לי, הראת לי כמה את בוטחת בי, שחררת, מסרת, איבדת כל רסן בצורה אמיתית וטבעית. 

וכשאני אני רואה ביטחון כזה אני יכול להרים את שנינו לשמיים.

והטבע שלי הוא לשלוט, בך וגם בי. לא לקחת את הבעת האמון הזאת ולהתעלם ממנה. דווקא להיות שולט חזק וקשוח כאשר צריך, כדי לתת לך להשתחרר ולהיות עצמך.

לנתב אותך, לכוון אותך, לשחרר אותך ולשלוט בך, וגם בי.

וגם אם תרצי לעשות דברים שהמלך ידע שהם לא לטובתך, הוא ישחרר את הדרקון אשר יאחוז בך ויחזיר אותך למקומך, בכח, בקשיחות וברגש רב.

בשבילך, למען האמון שנתת בי.

בשביל שנוכל להמריא לשמיים ביחד.

את שייכת לי

ולי בלבד

כי כך את הכי בטוחה בעולם.

אז כנראה שזה היה ספונטני מידי לתושבי הכלוב. נכון, זה קשה ביום שישי בתכנון כזה קצר להתחייב.

אבל לא נורא, פעם הבאה אני אתן התראה של יום יומיים לפני. אולי אעשה משהו בערב שבועות. פרטים בהמשך.

אז הנה מה שפספסתם בגלל שלא הייתם ספונטניים.

סלמון מעודן

פנה ברוטב שמנת

על הרוטב היה אפשר להתענג עם חלה של שבת חמה ורכה

ולקינוח ביחד עם הקפה הייתה מוגשת רולדת שוקולד

כל זה הוכן בידיו הגדולות והחזקות של מלך יחיד באהבה גדולה.

פספסתם

מקווה שנתראה בפעם הבאה.

בתאבון

היום בשיחה עם חברה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד טובה שלי, שוב עלה התסכול שלי מעולם ההכרויות. והיא שותיקה ממני בעולם הזה הסבירה לי שבעצם אני הוא השונה.

למה בעצם? שאלתי

כי אתה סגור על עצמך ויודע מה אתה רוצה.

באמת?

וזה נחשב פשע?

לקרוא למטה

כדי להרים את עצמי ולא ליפול לעוד שישי של עצלנות החלטתי לעשות משהו פסיכי.

משהו שיתן לי מוטיבציה טובה לנקות ולבשל.

ובכן...

להיום בערב, אני פותח את מסעדת המלך.

זאתי הזמנה לתושבי הכלוב לארוחת ערב שישי נעימה וטובה.

לכל מי שלא רוצה להעביר עוד ערב שישי לבד והוא או היא יותר בקטע של בילוי שקט מוזמנים.

אוכל טוב, אוירה נעימה, ושיחה מענינת ועוד.

שימו לב, מספר המקומות מוגבל מאוד. 2 מקומות בלבד אולי 3.

אני גר באזור השרון.

אם מזג האוויר בערב יהיה נעים הארוחה תהיה בחוץ.

מוזמנים גברים ונשים כאחד מכל צדדי השליטה.

נשלטים ונישלטות מוזמנים כאורחים ולא כשוטפי כלים או מלצרים.

הבהרות:

נא לקבל בהבנה תשובה שלילית. כמו שאמרתי מספר המקומות מוגבל.

נא לשמור על דיסקרטיות.

פרטים בנושא והגשת מועמדות בפרטי.

כל אלה שנוהגים לקבוע ולא להגיע, כלומר מבריזנים כרוניים, נא לא לפנות.

שבת שלום לכולם.

מחכה לכם.