צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 4 שנים. 2 במאי 2020 בשעה 18:49

בקרוב מאוד נחגוג לי יום הולדת.

וקצת אחרי, ממש בקרוב נחגוג לנו 3 שנים ביחד.

פאקינג 3 שנים. וזה עדיין מרגש אותי כאילו אנחנו 3 חודשים ביחד. נכון שגם התווסף לו יום הקילור. אבל נחגוג לנו את שני התאריכים.

אמנם מרגש כמו 3 חודשים אך עם הזמן השתנו כמה דברים. קיבלנו את מה שרצינו כל חיינו וזה הפך למהות שלנו, חקוק בסלע, כמו חוקי טבע שבלעדיהם אי אפשר להתקיים. כי זה אנחנו, ונועדנו אחד לשניה:

אני קורא לך זונה כי אני נהנה מיזה, אבל את לא זונה, היית עד שהכרת אותי. אני לא העבודה שלך, זונה מקבלת תשלום ואת לא, לזונה משלמים שבסוף תלך, ואת לא הולכת לשום מקום, את קשורה אליי, פיסית ונפשית, גורלך שזור בגורלי ואין לך שום מילה במה שיקרה. את שפחת מין, שלי ורק שלי, מרצה, דואגת, שייכת, נשארת לעד.

פגשת אותי לאחר שהתנסת בפולימריה, נבהלת כאשר שמעת את המילה "מונוגמי" יוצאת מפי, אך כמה ימים לאחר מכן הפכת את עצמך לשפחה יחידה של מלך יחיד ואחד. ואת כיום לא יודעת שום דבר אחר.

אני שואל אותך הרבה "למי את שייכת?" אבל אין בכך שום צורך, אני פשוט נהנה מכך. את שלי כי זה ייעודך בחיים, אני לא צריך לשאול, לא צריך לבקש כלום, כי זו מי שאת, ורק איתי את כך, כי היית שלי ביום שנולדת. 

את ריקה

טיפשה

חסרת חשיבות

ואני 

אני נושא אותך על ידיי תמיד

דואג לך

מחזק אותך

שובר בך דברים רעים

ממלא אותך

כי לשם כך נועדתי

להיות הבעלים שלך

המגן שלך

המהות שלך

המלך שלך

לאהוב אותך עד קץ הימים.

MidnightM - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י