זה היה שבוע נפלא.
שבוע שלא קמתי בארבע וחצי בבוקר.
שבוע שהמילה הראשונה שאני שומע בבוקר זה "אבא".
שבוע של לראות את החיוכים שלהם מופנים אליי.
לבשל עם הגדולה, להמציא ולבנות עם הקטן. זה היה שבוע נפלא.
ואת יצאת לחופש.
התענגת לך ונחת לך. מילאת את המצברים.
התענגת לך בשמש לצד הבריכה, ניקית את הראש.
וזה די ברור, ברור שיתחילו איתך. ברור שינסו לפרטט איתך. הכוסית הכי שווה בבגד ים, איך לא?
ואת, לא מתייחסת, הכל עובר מעלייך, לא רואה ולא שומעת. כי תמיד, בכל מקום ובכל זמן את רכוש פרטי, שלי. הכלבה הנאמנה צרובה בדי אן איי שלך. את לא יודעת משהו אחר. מענגת אותי מרחוק, מרגישה קרוב.
מחר כבר יהיה הזמן שלנו. תשרתי אותי בעונג, תצייתי לכל מילה שלי.
אני אגרום לך לחייך כל הזמן. אקח אותך לעצמי ואחדור אותך פעם אחרי פעם.
אסטור לך בפנים, אאדים את התחת המושלם.
אנשום אותך לתוכי.
ונעוף לנו יחד.
נצא גם לטיול בגינה, מלך וכלבה.
נעשה הכל, רק אני ואת.
