אני ואתם

ביום ראשון האחרון חגגנו שנה לטקס הקילור שלנו, החתונה שלנו, יום הנישואים הראשון שלנו.

חגגנו אחד את השניה בסופש עד תום, עד כלות הנשימה, כי ככה הם חיינו, נושמים ביחד, חיים ביחד, את בתוכי כל הזמן.

לפני שנה קבעתי את בעלותי בפני קהל וענדתי קולר לצוורך. זה היה רק ביטוי למה שקורה מהרגע הראשון שנפגשנו.

אני כרגע מנסה לעשות סדר במחשבות כי דעתי מתפזרת מרוב חשיבה עלייך ועל אותו לילה מיוחד ויפה.

היינו עטופים באנשים אוהבים כאשר קבענו את המשך חיינו ביחד, לעד. 

שפחה אהובה שלי

ככה ימשיכו להיות חיינו, כמו אותו לילה יפה, אהבה מתפרצת, בעלות, מלא השפרצות לגובה, וחיוך ענק שלא נגמר ולא יגמר.

את היפה והצייתנית.

אני החזק והשומר.

אוהב אותך לעד.

הפוסט הבא יהיה ברור יותר.