בנסיעה ארוכה, את כאן איתי ולא אכפת לי לנהוג שעות.
מניח את היד שלי על ידית ההילוכים, אפילו שזה רכב אוטומט.
למה?
כי אני יודע שזה מטריף אותך.
אני רואה אותך מזדקפת, בוהה, מחכה לפקודה. אבל אני מותח אותך כמו קפיץ, אני אוהב לעשות לך את זה, הריגוש שלך מלא יותר, גדול יותר.
מושיט לך אצבע לכיוון הפנים, את יודעת, פותחת פה ומתחילה למצוץ, נותנת עבודה כאילו זה הזין שלי, ראשך נע אחורה וקדימה, ואז אני מוציא, שולח יד לראשך ומוריד אתך למותניי.
את ישר רוצה לפתוח את מכנסיי אך אני אוסר.
מרים את החצאית שלך ומתחיל לחבוט, מתחיל חלש ומתגבר. יותר ויותר, את מתחילה לרחף, ראשך קל ונינוח לרגליי, סופגת את כוחי הרב באהבה. אצבע חודרת ואת מתבשלת עוד ועוד. מחכה לפקודה שתגיע.
ואחרי
מנמנמת לך במותניי, נוגעת מלטפת,
ואני מעביר את אצבעותיי בשערותייך, אפטר קייר בנהיגה על כביש שלא נגמר, ושלא יגמר לעולם,
שנינו
ביקום משלנו.
