בוקר שבת יפה ביצ'ס
אני והמקינטה במרפסת, יש עגבניות שרי חדשות, ותכף אמרח אלוורה ישירות מהצמח על פצעי היובש שלי.
וכשאני מנסה להסתדר עם פצעים מעצבנים כאלה בידיים שלי אני חושב לי, עבדתי הרבה להגיע למקום של dont give a fuck.
זה מקום טוב בחיים, באמת. אין הכוונה שלא אכפת לי מכלום וכולם על הזין הגדול שלי. כן אכפת לי מאנשים וקרובים אליי, הכוונה שדברים שקורים לי בחיים לא גורמים לי להכנס לדיכאון ולהחלש, לא גורמים לי להתקע. החיים ממשיכים איתי או בלעדיי, העולם ממשיך להסתובב גם כשרע לי וגם כשאני מרגיש יחס לא הוגן.
וכמו שגאון הדור מר"ן בן שפירו אומר תמיד:
"לעובדות לא אכפת מהרגשות שלך".
ואתן דוגמא:
מי שמרפרף כאן בבלוג שלי יראה שהשיא שיכול להיות לי זה 7 או 8 לייקים וזה ביום טוב.
למה?
כי ככה, כי יש עובדה מוגמרת בכלוב שגברים נקראים הרבה פחות מנשים. גם נשים קוראות יותר נשים מגברים. אם הייתי אישה ממוצע שלי היה בין 15 ל 20.
אם הייתי כוסית שמעלה תמונות אז בין 50 ל100 ותיבת הודעות מפוצצת.
בנוסף לא תמיד אני מובן ובנוסף יש אנשים שמשותקים באצבעות.
אז אני יכול לבכות, או להכיר בעובדה ולהמשיך לכתוב בבלוג שלי בשבילי ולהעזר בו כדי להבין דברים בשבילי.
אז למה כל זה? למה כתבתי את כל זה עכשיו.
כי לאחרונה זה התערער, קצת חזרתי לפעם, לזה שאני נותן למשהו לעצור אותי.
ולא טוב לי עם זה.
תכלס זה היה ארוע אחד, דיי חזק, אבל זה גרם לחולשה לגלוש לשאר נושאים.
ולא טוב לי
האמת, בנושא הראשון אני כן רוצה להיות להיות ככה, זה סיפור יפה בחיים שלי ואני רוצה להרגיש אותו עד תום. אבל למה לגלוש, החיים ממשיכים, יש עגבניות שרי לקטוף, תכף האלוורה תפרח, הייתי עם הילדים בים והם התייחסו אליי הכפויי טובה האלה.
יש לי עבודה קשה ומרצה, ראשון לציון פורחת בזכותי.
העולם שלי ושל אחרים יושב על כתפיי. אנשים סומכים עליי, ואני צריך לסחוב את כולם, ואעשה זאת עם פאקינג חיוך על הפנים, למה? כי אני פאקינג אבא עם גוף גדול וידיים ענקיות שיגנו על כל מי שאני אוהב.
אז מה החלטנו אני והמקינטה
להנות מהסיפור הזה שעברתי שאולי עוד לא נגמר, לסתום דליפות כי רק הסיפור הזה יפה מספיק שאתעכב עליו.
בן שפירו הוא גאון הדור
עגבניות שרי לא יחכו לעד על השיח
ולהיות אני
מי שאני אוהב
ולא להיות כאדם הסובל
כי זה
לא אני
שבת נפלאה ביצ'ס
ככה המלך והמקינטה שלו אמרו
