לפני שאני מתחיל יש לי שאלה לבעלי הכלבים, למה אתם חושבים שזה בסדר שאם הכלב שלכם חירבן על פיסת חול אתם יכולים להשאיר את זה שם?
לפני כמה ימים כאשר אני בדרך הביתה תקוע בפקק, שמתי לי פודקסט של ג'ו רוגן, רוגן למי שלא יודע הוא הפודקסטר הנשמע ביותר בעולם, עשרות מיליוניי האזנות לכל פודקסט, ויש לו משכורת של 200 מיליון דולר מספוטיפיי. בפודקסט ששמעתי הוא ניהל שיחה עם הקומיקאי ראסל בראנד, ראסל סיפר כי הוא התחיל בגיל 40 ללמוד ג'יאוג'יטסו, ורוגן שיבח אותו והבליט את העובדה שלהתחיל בגיל כזה זה קשה מאוד, רוגן הוא לוחם mma מקצועי לשעבר, ואז ציין רוגן את הדבר הבא
"ברגע שאתה מעביר את הגוף והנפש שלי בקשיים, המוח והגוף מאולצים לעבוד ביחד ולהיות מסונכרנים לחלוטין".
משפט כל כך נכון
מה שאני הכי למדתי מהעולם שלנו זה שקושי וכאב הם דבר שצריך לחבק, להשתמש בהם כמקפצה לעלייה בחיים. זה באמת העולם שלנו, כשאתה בזוגיות שני הצדדים , גם השולט וגם הנשלט , מתוך האמון, רוצים לצאת מאזור הנוחות שלהם, לאתגר אחד את השני ואת עצמם.
תכלס, ככה הפסקתי לעשן, חיבקתי את הקושי, מרחתי אותו על כל גופי ונפשי וככה הרגשתי איך זה משתפר מיום ליום. ככה השגתי מלא דברים בחיי, כאשר שמחתי לעשות דברים קשים, בגלל שהם קשים, וכן, היו לי מלא נפילות בחיים כאשר החלטתי להקבר באזור הנוחות שלי. זה לא קל בכלל, וזה כל העניין.
כרגע בחיי החלטתי לעשות את מה שאני צריך ולא מה שאני רוצה מאוד בסיפור מסויים בחיים שלי, זה קשה רצח, מכירים שיש משהו שאתם ממש רוצים ויודעים שנכון לכם, אבל הדבר הנכון הוא לא לעשות אותו. זה קשה, כבל אני יודע שלכאן או לכאן אני אגדל בסופו של דבר. מי יודע, אולי יהיה לי בסופו של דבר פודקסט מצליח.
דש מהמקינטה
ונהיה כולנו טובים ביצ'ס.
מקווה לא ליפול יותר.
ליקרים לי, תסתכלו במראה ותאהבו, כי אתם מדהימים.
יום נפלא וקשה
