אתמול בלילה החלטתי לצאת להליכה .
נראה לי שאהפוך את זה לשיגרה, הליכה בריאותית , חיזוק הברך, בחוץ נעים.
יצאתי ללא מסלול מתוכנן, שקט בערב בחריש, מזכיר לי מושב. ואז אני קולט שאני בדרכי אל היער שנמצא בפאתי העיר. ואמרתי לעצמי, נכון הליכה לילית ביער, טבע, אוויר. אבל את מי אני מסבן פה? המוח האפל שלי רוצה לראות, להפנים את האווירה של היער בלילה, לבדוק אם יש פרטיות, בעיות בטיחותיות, העדר גורמים מפריעים, מציאת מיקום אידאלי, כל מה שצריך כדי להביא לכאן אחת, ולתת לה את הסשן של הלייף, שמבחינתה כל העולם יהיה אני, העץ, החבל והירח.
ולי, הכנות מכאן עד הודעה חדשה, אז כדאי להתחיל עכשיו, הרי מודיעין לפני מבצע מבוצע כמה וכמה פעמים, יש לבדוק אם תמיד שקט שם או שזה היה חד פעמי, למצוא את המקום האידיאלי ולפקוד אותו כמה פעמים, להכיר כל סמ שלו בחושך, ליצור חיבור עם העץ המתאים, לחשוב מה נביא במקום נרות, מה לבטיחות, מה להגנה אם יהיה צורך, איזה אביזרים יתאימו, לעשות זאת במסגרת משחק תפקידים או פשוט להוליך אותה לשם? המוח האפל שלי יעבוד שעות נוספות, וזה כיף.
אני אולד פאשן, פותח דלתות, מושך כיסא ואוהב את הרעיון של להשקיע בעבור אישה שהיא שלך, זה לא משנה באיזה צד של השוט אתה, להראות לה את מעשייך, את עבודתך, שנעשתה בשבילה, לא בשביל מילים יפות או איזה אישור, כדי לראות אותה שוכחת את עצמה ואת העולם, מלאה בביטחון שהיא מוגנת, ובוטחת, ואז מתמסרת.
התמסרות כזאת זה הדבר הגדול ביותר שאוכל לקבל.
האישה שאיתי היא שפחה, רכוש, אבל תובל ותוצג כאצילה , עדינה ונשית, אשר רוצה אותי כסלע יציב .
ובשביל זה שווה ללכת 500 מייל אחרי ניתוח בברך.
אז ההכנות למבצע מתחילות, אפילו שעדיין אין שפחה אצילית לקחת ליער לסשן של הלייף.
500 מייל ששווים ללכת אותם, אפילו מאדינבורו.
כי בסוף אני אהיה הגבר שמתעורר לצידה
כן, עם השתיין, הרוזן דינקולה ועכשיו הפרוקליימרס, מי שעוקב אחריי מספיק מבין עכשיו שאני אוהב סקוטים.
אז למי שיש קליפים טובים של חמת חלילים מוזמן לשלוח.