אז אנחנו ( אמא שלי שלושת האחים שלי ואני) צריכים להחליט על איזה מצבה ומה לכתוב. אני בעד פשוט, בעלי אבינו וסבנו, אמא מסכימה ורוצה להוסיף משפט קטן , אחיי לא יודעים. אבל לפחות אנחנו מוסיפים לכל זה צחוקים.
אנחנו לא קרובים של שחר חסון ואין אצלנו קומיקאים, אבל כל אחד יודע לשלוף בדיחה בנושא. אח אחד אומר לאמא "נעשה מה שתרצי, רק דעי שזה מה שיהיה אצלך במצבה", אח אחר רוצה להוסיף עוד אלמנט ולשים אותו לצד המצבה כדי לתפוס לאמא את המקום. אמא רוצה שננעשה מברזל ידיים שיאחזו אחת בשניה ויצאו מכל קבר.
ועוד ועוד.
אבא שלי לא היה בדחן, אבל אני בטוח שהוא נהנה לראות אותנו ככה. צוחקים איתו ובשבילו.
אני מתגורר בחדר בו הוא בילה את השנה האחרונה, רואה את כל האביזרים, התרופות, וחש אותו.
אני יודע שבימים כחרי השבעה הכל יתחיל לשקוע.
אבל העתיד לפניי, דברים טובים ויפים מאןד עומדים לקרות.
יש אוכלי ארטיק, יש האני, יש לונה ופנדות, ועוד ועוד, היאוש שתפס אותי לפני קצת מתפוגג עכשיו, מפנה מקום לחיוכים יפים, ילדים שלי, ועוד.
לחיות, להיות, להגשים
את המלך, הדרקון, הדאדי, הבעלים, כל החבילה.
ולהמשיך לחייך
כי זה טעם החיים.
ומה אתם חושבים?