אני ואתם

חזרתי היום הביתה.

זה היה מסע מפרך וארוך, ביחד עם שק.

טרמפ עד באר שבע, רכבת לרמלה, ואז למוסך לאסוף את האוטו, ואז מסע הביתה. בערך שש שעות. שק היה נפלא, אבל זה היה קשה.

בדרך נודע לי שאישה שלא קרובה כל כך נפטרה, אבל אני גר קרוב, והייתי צריך ללכת. עכשיו חזרתי ואני עייף כל כך.

לא נראה לי שזה רק בגלל הנסיעה, אלא כל השבעה, כמה שלא זזנו הרבה, ונחנו, זה עדיין היה מתיש, הרבה אנשים, הרבה דיבורים, ועכשיו, עכשיו מתחיל סופש לבד, אני מאמין שהכל הולך ליפול עליי במהלכו. 

וזה משהו שאני צריך לעבור. ואעבור אותו כמו שרק אני יודע.

אבל

יש גם חדשות טובות.

Honeyfinger נחתה היום בארץ , והכל כבר יותר טוב, וגם היא הביאה לי מתנה מאמריקה.

ברוכה השווה האני.

כבר הכל יותר טוב כשחזרת.

פאק אני צריך לכרבל מישהי.