אני ואתם

המקינטה ואני שוב בחו"ל.

שוב חצינו את הגבול לממלכת חולדאי.

אנו נלך לאן שהעבודה צריכה אותנו, ושוב אנו מכבים שרפות במדינת תל אביב.

ולא אוהבים להיות כאן.

אתמול היינו שוב בדרום, חום אימים שם בערב.

התקנתי בחממת קקטוסים שאבא שלי ז"ל בנה מתזי ערפילים עם בקר השקייה.

שיהיה להם קצת לחות, שלא יהיו מסכנים כל כך.

סופש שעבר היה ה30, ותכלס, כל העצב הזה ליכד אותנו. לול אז החליטה להשאר כל השבוע כדי לשמח את אמא שלי, ואכן כך עשתה, ואני ושק הגענו לסופש כדי לאסוף אותה.

ואתמול אבלה הלך לבריכה

וואו כמה שלשחות זה כיף, בטח כשאני מנסה לחזק את הגוף שלי אחרי כל כך הרבה פגיעות. אני מרגיש כל שריר עובד.

וזה נעים

וגם

חשבתי לרגע אם להוריד חולצה.

ואז אמרתי, על הזין העבה של דאדי, את מי אני רוצה להרשים בכלל.

אני ממש לא בקטע של body positivity , אבל עובד קשה כדי להוריד, משתדל להיות מודע, וגם לקחתי כמה החלטות.

טוב לי עם מי שאני

ומי שלא טוב לו

מוזמן ללכת, לא מכריח אף אחד.

שיהיה לכולנו שבוע נפלא ויום יפה.

הנה אבלה בבריכה עם השערות.

הן גם רצו לבוא.