שבת 1:30 בבוקר
דאדי מקריא סיפור לילה טוב
קטנה נרדמת מהר כשהיא מחבקת את רגלו של דאדי.
זה היה אחרי קצת זמן של כירבולים ודברים אחרי.
שם השלווה שלך, שם המוח נכבה, ושם החלומות על חד קרן מופיעים.
וקטנה קמה ומעירה את דאדי עם חיוך זוהר
איזה כיף לקום לחיוך כזה, חיוך ששווה הכל.
קטנה מתוקה שכמוך רוצה שלדאדי יהיה טוב, ועוד ועוד ועוד.
מקבלת כאב והוא נכנס אלייך בצורה כל כך טבעית.
וכמובן, דאדי לסמן ולהשאיר כאב עד הפעם הבאה, כדי שלא תהיי לבד
ועוד אחד על הציצי השני שלי, ועוד שניים על התחת.
ועוד אחד איפה שכולם יראו וידעו
את של דאדי
ואז צריך להתעורר
שוקו ודני שלוק לקטנה
והמון קפה לדאדי
אפילו המקינטה לא יכולה להוריד ממך את העיניים.
ואז
קורנפלקס לקטנה בזמן שדאדי מכין ארוחה מזינה וטובה.
זה כל כך כיף להכין לך אוכל
לטפל בך, לדאוג לך, כי את שלי, ולהקשיב לכל הסיפורים שלך, מצחיקה אותי, מלמדת אותי עלייך עוד ועוד, אני פשוט אוהב להקשיב לך.
ולקחת את כל כולך.
אבל לפני שהולכים
יש לנו חשבון פתוח
פעם קודמת כשהיית פה לבד השארת לי תמונות מכל הבית.
אז מה?
חשבת שזה יעבור לך בשקט?
זוכרת את התמונה על השולחן?
וזהו
אין ברירה ואת צריכה ללכת לעבודה.
נסיעה ביחד, צחוקים , דיבורים. לא אכפת לי מה אנחנו עושים, העיקר שזה ביחד.
נפרד ממך בצער אך שולח אותך עם חיוך קסום ויפה, וזה שווה הכל.
ואת מראה לי בעבודה שהחיוך נשמר.
ומראה לי שכולם ראו שאת מסומנת בי
קטנה מתוקה ואדמונית שלי
כמו בכל מפגש עלינו מדרגה
הרגשנו שנינו איך המגע שלנו טבעי
איך החיבור בין הנפשות שלנו טבעי
איך הכאב שלנו טבעי
הבנו שדרכנו הצטלבו ולא במקרה
הנשמה שלך מסנוורת אותי כל יום מחדש
וטוב לי
טוב לי לקום בבוקר בידיעה שאת שלי.
שבת בבוקר יום יפה
דאדי ומקינטה מאושרים
וקטנה זוהרת שלי
את שלי ומכאן הכל מתחיל
