אתמול קמתי מת, חולה רצח, ונכנעתי ונשארתי בבית.
היו כאלה שנעלבו.
צהרים הילדים באו, ישבתי עם לול על עבודה בפיזיקה, ושק ואני, זה שק ואני.
ואז בישלתי להם, הדבר המספק והמהנה ביותר לכל הורה. ולראות שהם טורפים את זה.
אז החזיר לי קצת אנרגיה.
לפחות הצלחתי לישון טוב, וקמתי רק חצי מת, הגעתי חולה רצח לעבודה, ועוד מנהל האזור של העירייה שואל למה באתי?
כי למי יש זמן להיות חולה?
העבודה צריכים אותי
הילדים צריכים אותי.
הבושות של החולשה של אתמול הספיקו.
די, לקום ולתפקד, גם אם אתה חצי מת.
שישי הולך להיות יום מדהים שיכלול גם מסיבת יום הולדת.
שבת יהיה יום גרזנים עם שק.
היום אני הולך לבית המלכה של fatpanda האומנית הכישרונית בחסד עליון שתעזור לי לבנות משהו מדהיםםםםםםםםם.
אז למי יש זמן לזה?
סתכלו
אפילו המקינטה סוחטת את מיכל הגז עד הסוף
כי אצלנו רק לליטליות ושפחות יכולות להיות כוסיות, לא מיכלי גז.
בסופו של דבר
הרוח והגלים ישחררו אותי
וזה יהיה היום שוואלהלה תקרא לי.
ואז נעשה חיים.
עד אז
Fuck this shit
