אני ואתם

טוב נו ללכת לעבודה חולה ועוד דברים אחרי זה, את זה כולנו עושים.

לאתגר את עצמי כל כמה זמן, האמת צריך לעיתים יותר תכופות. זה לא אומר להקשות בכושר או לעשות תבשיל מסובך יותר.

אלא ללמוד משהו שהאופי ,הסיבולת וסבלנות שלי לא מותאמים אליהם.

לכל אחד מאיתנו יש תחומים שהוא טוב יותר וסבלני יותר. הקשבה, שק שלי, סגנון העבודה שלי, התמודדות עם לקוחות , סשן שבירה, ועוד.

אבל להחליט לקחת פרוייקט בתחום שאתה לא מורגל בו והסבלנות שלך לא בנויה לו, זה לאתגר.

וזה אחד הדברים הכי טובים שאדם יכול לעשות לעצמו, להגדיל את טווח הסבלנות, לשפר יכולת פיזית, ריכוז, וכמובן, להנמיך את עצמך מהידיעה שאתה לא מכיר ולא יודע, ולהקשיב וללמוד.

אז היום התעסקתי במקצוע אומנות שלא ניסיתי, והוא יפה מאוד, היום למדתי לעבוד עם עור, לא קל בכלל, עוד עם אצבעות גדולות כמו שלי, חוסר יכולת לחלק עדינות, סבלנות לתהליך איטי , ולהקשיב למורתי fatpanda מלמדת אותי את רזי המיקצוע.

לאט

האצבע הזאת עדינה, וזאת חזקה, לאט, להחזיק את זה ולהרפות כאן, לאטטטטטט, אם תמהר הכל יהרס, זה התהליך, תפנים, הוא איטי ואי אפשר לזרז.

ואני בחריקות שיניים

עד ש.....

אחד הצליח לי

ישששששששששששש

ואז הסבלנות התחילה להופיע.

זה היה מייאש, אבל שווה הכל, להתפתח, להקשיב, ללמוד, פתאום לדעת עוד משהו, ודווקא תחום ממש יפה.

זאת הרגשה טובה

להצליח במשהו , משהו שאתה לא בנוי אליו, ואז לסגל את עצמך.

זאת הצלחה אדירה

התבגרות וגדילה, לדעת שתמיד יש לאן לגדול, ושכל אחד יכול ללמד אותך משהו.

תודה לך מורתי, על הסבלנות לאדם שלא היה סבלני היום, על ההתמדה, ושהראת לי שלאט בסופו של דבר זה מהר.

כמו כל מורה טובה עזרת לי לגדול היום

ועל כך נתונה לך תודתי הגדולה.

ותודה שמצאת לנו במיקרה אוסף מכוניות מדליק בטרוף.

שימו לב לאצבעות גדולות מתעסקות בקטן

לחיי האתגרים שבדרך