אני ואתם

ביום שלישי האחרון הגעתי לרכבת בחמש בבוקר לאחר עוד רכיבה גשומה על האופניים.

במקום לבקש מחסה הלכתי לאזור העישון. הרגל שהתאהבתי בו בזמן שרותי בסדיר, "עישון גשם". הניגודיות הזאת עושה לי את זה, בתוך כל הרטיבות להצית להבה, לספוג את הקור מבחוץ ולהכניס חום לבפנים. בראשי עוברת המחשבה, מה עם היית פה איתי. הייתי קורע את בגדיך ומשיל את בגדיי. עוטף אותך בזרועותיי הגדולות ומכנס אותך לתוכי. הקור היה מסתנן לתוכי וטיפות הגשם היו מפלחות את בשרי כמו סכינים. אך הייתי מרגיש חום ,חום עז כי הייתי יודע שאת מוגנת, סופג הכל למענך ונותן לך את חום גופי.

אשרף באש ואספג במים למענך.

הניגודיות והכאב יראו לנו שאת שלי ובבעלותי לעולמים.