הנער התלוי, לא רצית להיות בן 40.
הנער התלוי, לא רצית להלחם.
הנער התלוי ,חשבת שכולם טפשים.
העצים הגדולים ,שקישטו את ילדותינו, העצים היפים בהם שיחקנו. הלכת אליהם וחיללת את כבודם.
הנער התלוי ,שמתי אותך באדמה לפני 24 שנים ולקחתי חלק ממך בליבי.
הנער התלוי, הדמעות שלי מלאו נהרות. שברת את כולם. גם את ההוא, אחרי שמלחמות ומבצעים שלא נדע עליהם לעולם, לא שברו אותו. למצוא את הנער התלוי שלו, הרס אותו מבפנים.
שנתיים אחרי, אתה קורא לי, קורא לי בקול חזק וברור, לא הזייה ולא דימיון, קראת בשמי.
מה רצית ממני אז.
הנער התלוי, בצבא הבנתי מה עשית, איזה שטות. את החלק שלקחתי ממך החזרתי לאדמה. הדמעות פינו את עצמם לזעם ואחר כך לשיכחה. צבא, אהבה, חתונה, ילדים. את הכל עברתי בלי לחשוב עלייך כי לנער התלוי זה לא מגיע.
ועכשיו, לאחר הקריסה שהתחילה בשבוע שעבר. בזמן שאני הכי חלש. בכיתי לראשונה מאז ששכחתי אותך. אז למה באת עכשיו? נער תלוי, קראת לי בגיל 18. למה לא דיברת אז. למה אתה צריך לבוא אליי עכשיו? למה לא נתת לי לישון הלילה? למה יצאתי מוקדם, אל עץ הפקאן הענק והזקן. אני כל כך ריק עכשיו. רציתי להתרחק מכל דבר לזמן הקרוב, גם מכאן, אבל זה המקום היחיד בו אני יכול להתמודד איתך.
אז מה אתה רוצה ממני עכשיו? למה באת אליי? דווקא עכשיו.
מההההה אתהההההה רוצהההההה ממני? נער תלוי.