היום היה טורו של הדרקון.
הטור שלו לשלוט ולממש את רצונותיו, תוך שמירה על הגבול הדק, בין לשלוט אך לא להתיחס למלכה כנשלטת.
היא עמדה בסלון בעיניים עצומות. לבשה שימלה שחורה, קצרה וצמודה ,בעלת מחשוף ענקי.
היא ציפתה לחוש את חומו ואהבתו של הדרקון שלה. ידיו אשר היו מחוספסות משנים של עבודה פיזית, ליטפו את גופה היפה.
היא אהבה את מגע ידיו הגדולות והחזקות.
לפתע הרגישה שצוורה נעטף.
אך לא היו אלה ידיו. משהו אחר וקר.
היא פתחה את עינייה וזעמה.
"קולר? אתה שם עליי קולר? ממתי אני כלבה?"
"מתוקה שלי, את לא כלבה, זה סמל לאהבתי אליך ולשיוך שלך אליי. זה כמו טבעת רק בשפה שלנו."
"אז תקנה לי טבעת." זעמה המלכה.
"אמרת שאת לא אוהבת טבעות."
ענה הדרקון בתיסכול.
"אני מקווה שאין לך פה רצועה, חשבת להוליך אותי על ארבע?"
"ממש לא, רציתי להפתיע אותך במתנה, אם את רוצה אני אקנה קולר גם בשבילי."
"אנחנו לא מקולרים, ואנחנו שייכים אחד לשני אבל לא משוייכים."
הדרקון התישב על הספה והיה מתוסכל. הוא הניח את ראשו בין ידיו והחל לשפוך את ליבו.
"מתוקה שלי, דבר אחד אני יודע בביטחה, אני אוהב אותך ורוצה להיות איתך. אבל אני כבר לא יודע איך יחסים בין שני שולטים אמורים להיות מוגדרים. לפי איזה חוקים והגדרות אנו אמורים לפעול, בכלל למה אנחנו צריכים את זה?"
היא התישבה לידו ועטפה אותו בידייה.
"דרקוני, אנחנו לא צריכים שום ספר, אנחנו נמצא את הדרך שלנו, אנחנו שולטים ואנו נקבע את החוקים שלנו. אתה בטוח שאתה לא רוצה להכניס נשלטת?"
"לא סירבתי לכך כדי למצוא חן בעינייך. אני פשוט לא מסוגל לכך. אני לא יכול לתת לנשלטת הקשבה ואהבה בזמן שאני אוהב אותך. וזה גורם לי לחלחלה."
"בסדר דרקוני, אבל זהו עדיין היום שלך. יודע מה אתה רוצה שאעשה בשבילך?"
"האמת כן, תישארי עם חזיה ותחתונים בלבד."
הדרקון רץ לחדר השינה והמלכה התפשטה. הוא חזר עם של צבעוני מארון הבגדים שלה ועם שוט סוס מהנשקיה שלה. הוא קיפל את השל לצורת משולש וכרך אותו סביב מותניה ויצר קשר גדול לצידה. הוא התיישב והעלה ביו טיוב מוסיקה ערבית.
"קדימה רקדנית בטן שלי. בואי ותרצי אותי."
הוא הצליף בישבנה והיא התחילה לנוע בחושניות להנאתו.
"אתה מרוצה? דרקון שלי."
שאלה בכניעות ובמבטא ערבי.
"לא לדבר." והצליף בה שוב.
תנועותיה הנשיות עוררו את תשוקתו אליה. הוא קם תפס בשערה וכופף אותה על שולחן האוכל. היא ציפתה לקבל את הדרקון כמו שאהבה, אך הפעם התחושה הייתה שונה, כואבת.
"דרקוני? למאורה הזאת עוד לא נכנסת." אמרה בכאב.
"זה מופיע בגבולות שלי, לא בשלך."
הוא חדר לה את התחת ובעל את בתוליה האנליים בחוזקה.
היא אהבה את זה מאוד. אך כשהמלכה מגורת היא לא רוצה לבוא על סיפוקה. היא רוצה עוד.
לאחר שהרס אותה מאחור, היא הסתובבה. ונישכבה על השולחן.
הדרקון חזר למאורה הרגילה וחדר בחוזקה. המלכה אחזה בשוט הסוס ותוך כדי שהיא נחדרת ונהרסת, החלה להצליף בחוזקה בביטנו ובישבנו. לא היה זה העונג בהענקת כאב. המלכה אהבה לראות את הדרקון סופג ועומד בכאב. דבר שהעצים את גבריותו בעינייה וגירה אותה יותר. הוא סתר לפניה והיא הצליפה.
תשאג דרקון שלי תשאג.
"אאהההההההה". שאג הדרקון כאשר שרף אותה מבפנים עם האש הלבנה והחמה שלו.