בגיל 16 אובחנו אצלי שתי לקויות למידה.
למי שלא יודע, לקויות למידה אמורות להיות מטופלות מגיל שש או שבע. אך כאשר הייתי בגילאים האלה, לקויות למידה עדיין לא היו בתודעה של משרד החינוך.
למי שיש בעיה עם פיסוק נכון או שגיאות כתיב, תבינו זאת, נמאס לי להתנצל על מי שאני.
וזה אני: הסיוע היחיד שקיבלתי ממשרד החינוך היה הארכת זמן מסכנה. לא שקעתי ברחמים עצמיים, גם לא ביקשתי שירחמו עליי. יש לי בגרות שהושגה במאמץ רב ,תוך כדי לימוד תלמידים אחרים.
חוסר היכולת המזדיינת הזאת הולידה בי את היכולת להתמודד וללמוד בעצמי. אין לי תואר אקדמי.
באחד הביקורים שלי ביד ושם הייתה לי שיחה בגובה העיינים עם אדם בעל דוקטורט בהיסטוריה. בסוף השיחה הוא שאל באיזה אוניברסיטה למדתי.
כמה מבין המפסקים נכונה יכולים לספר על עצמם משהו כזה.
בעבר תרגמתי מאמרים מאנגלית לעברית עבור סטודנטים.
סייעתי פעם לסטודנטית למטמטיקה להבין את תורת הכאוס בשביל עבודה שהיא כותבת.
הטמבליות שלי לא נגמרת בסימני פיסוק ושגיאות כתיב. גם לוקח לי יותר זמן מהאדם הממוצע לעשות פעולות חשבוניות.
למרות זאת, תכננתי ,עיצבתי וניהלתי הקמה של עשרות גינות.
יש לכם מושג מה זה אומר?
תיכנון וחישוב שטח, חישוב לחצי מים, חישוב אורך ועובי צנרת,
שיקול רב בבחירת הצמחים ומיקומם. זה רק על קצה המזלג. כל זה נעשה תוך התחשבות ברצונו וטעמו של בעל הגינה, תוך חישוב כל הדברים עשר שנים קדימה. אף לקוח לא שם זין על טעויות הפיסוק שלי, שגיאות כתיב ויכולת חישוב איטית.
אני קורא לאט ומותש מכך הרבה פעמים, אך קראתי ספרים רבים בעלי תוכן לא פשוט.
בתחום העבודה שלי יש לי ידע נרחב יותר משל רוב בעלי המקצוע. ומעולם לא עברתי קורס כלשהוא.
כמה מבין אלה שכותבים נכון יכולים להסתכל על צמח, לדעת את שמו וכל הרקע שלו ולאבחן תוך כמה דקות בעיות שיש לו.
כמה מבין המומחים ללשון מסוגלים לתפעל מערכת ירי סבוכה של טנק, במגע בלבד, כי העין תקועה בכוונת ולירות פגז תוך חמש שניות ולפגוע.
כמה יכולים לספר שלאחר תרגיל רץ אליהם גנראל ירדני כדי ללחוץ את ידו, לטפוח על השכם ולבקש שיבוא לאמן את חייליו.
אז פאקינג נמאס לי.
נמאס לי להתנצל על מי שאני.
נמאס לי להתנצל על שגיאות כתיב מחורבנות.
נמאס לי להתנצל על סימני פיסוק מזדיינים שלא במקום.
נמאס לי להתנצל על יכולת חישובית לוקה בחסר.
נמאס לי להתנצל על כך שאני אדם רגיש.
נולדתי ככה.
נולדתי גם עם נטייה מינית שונה.
גם על זה אני צריך להתנצל?
נולדתי עם רצון להקשיב ולעזור לאחרים.
גם על כך אני צריך להתנצל?
אז למי שמפריע לו מפסיק מזדיין, או ט במקום ת. דעו שזהו בלוג של טמבל שפאקינג נמאס לו להתנצל על כך. אתם לא חייבים לקרוא את הבלוג הזה.
אין לי בעיה להמשיך לכתוב את אשר על ליבי ולראות אפס כניסות בכל יום.
ימי ההתנצלות המחורבנים נגמרו.
כה אמר המלך.
