הפוסט הזה מוקדש למי שנמצא במצב משפחתי כמו שלי בכלל.
ולמי שנמצא במצב משפחתי כמו שלי וקשה לו עכשיו בפרט.
לאנשים כמוני יש יתרון עצום.
בכל פעם שקשה, יש לנו משהו בחיים שמספיק להסתכל עליו והכל הופך לטוב.
נקודות אור אני קורא להם.
בכל פעם שיש חרטה, מבט אחד עליהם מראה שהכל היה שווה.
בכל פעם שנראה שהאהבה נגמרת, מבט אחד והם ממלאים אותך מחדש.
בכל פעם שרע, מבט אחד והם מראים לך את הטוב.
בכל פעם שנדמה שאתה לא שווה כלום, הם מראים לך כמה אתה שווה.
החיים שלי פרחו בזכותם. לאחרים זה נראה כלא, אך אני מרגיש משוחרר.
נסיעות לרופא, לחוגים, מקלחות, השכבות, שיעורי בית, עונשים, ריבים, חיבוקים, כביסות, קריאת סיפור.
אלה הם בילויים הרבה יותר גדולים ממועדון או פאב, וגם הרבה יותר ממלאים.
יש לי כבר את מה שהרבה עוד מחפשים. זה ההישג הגדול ביותר בחיי ואני לא מתחרט על כלום.
לילה טוב
נשיקה לנקודות האור.
