חזרתי אל העץ שלי. עץ הרוגע והשלווה.
אך הפעם את איתי.
את אישה
את נחשקת
את נאהבת
את שפחה
מוביל אותך בידי אל מתחת לעץ ובוהה בך.
רגע מושלם.
העץ שנותן לי שלווה, את שנותנת לי הכל.
לובשת חצאית וחולצה עם מחשוף גדול לפי מצוותי. את יודעת כי נוחות הגישה שלי חשובה יותר.
אוחז בידיך, מנשק את לחייך, את צוורך, את שפתיך. טועם את רכושי.
בידי שמיכה אך היא אינה נפרסת. מצווה עליך לשכב על הגב ואת מצייתת. את רוצה להרגיש ולחוות את הטבע כמוני, כמו שאני יודע. ואני יודע טוב מה נכון בשבילך. את השמיכה תרוויחי בציות וריצוי נפשי. ואת יודעת כי זה נכון לך.
את שרועה על הגב, על חמציצים ועלים, השדיים הגדולים מנסים לפלס דרכם החוצה.
נעמד מעליך, רגליי סוגרות עליך משני צדדים. אני כורע בירכיים ומתישב מעל בטנך הרכה. לא מטיל את משקלי עליך כי לפגוע בך לעולם לא ארצה.
שולח ידיי אל תוך החזייה, חולץ שד אחד ,גדול ורך. לופת אותו בשתי ידיי בחוזקה וממחיש את בעלותי. לשוני מלקקת, שיניי נושכות, שפתיי חובקות את הפיטמה היפה ,ואני מתחיל לשאוב בחוזקה. עונג עולה על פניך, כאשר אני שואב ממך, שואב את הפחד מעצמך
שואב את המחסומים
שואב את ההיסוסים.
מוציא ומגדיל את האישה
את האדם
את השיפחה שבך.
השד השני נחלץ ומקבל טיפול דומה.
שולחת את ידייך ומלטפת את זרועותי הגדולות והחזקות.
אני מזדקף וסותר ללחי הרכה שלך.
"ידיים ישרות פרוסות לצדדים."
אני מורה לך בזעם.
ואת מצייתת, צלובה על הקרקע.
עכשיו זה לא הזמן שלך לתת, רק לקבל.
את שומעת את חגורתי נפתחת וליבך פועם בחוזקה.
שולף את גבריותי הקשה ומניח אותו בין השדיים הגדולים. כל כף יד גדולה ומחוספסת שלי לופתת שד, מצמיד את השדיים הגדולים והכבדים שאת נושאת בשבילי.
האגן שלי מתחיל לנוע קדימה ואחורה. מרגש אותך העונג שלי, העוצמה שלי, החיבור שלי אליך, רכושי הפרטי.
שולח יד לאחור, מכניס בין רגליך.
מכין אותך לבאות.
עובר אחורה. מרים חצאית שנלבשה למצוותי. מסיר תחתונים.
חודר אליך לעומק, בשיא העוצמה, חודר ויוצא שוב ושוב.
צמד הגדולים והרכים, האהובים עליי כל כך, נעים בעוצמה לפי תנועותיי. כמו גלים מתנפצים על פניך. מורה ללשון שלך לצאת ומחבר את לשוני. מנשק אותך בזמן שאני צובט חזק את הפיטמה. מרגיש את הכאב הענוק בשפתייך. ואז לפני השיא אני יוצא, הופך אותך במהירות על הבטן ונשכב על גבך. שוב חודר בעוצמה ושולך את אצבעותיי אל הפיטמה שנמעכת על העלים. אני מכיר בה כל חלק וצד. יודע איך כל צביטה וכל תנועה תשנה את הבעות פניך. מצייר אותך עד שאגיע למצב המושלם בו פנייך יצבעו בכאב ותהיי הכי יפה.
את מגיעה לשיא אך מחכה לאישור. וכשאני מוכן אני מורה לך, "עכשיו". אנו נפרקים ביחד ומרגישים את רעידות השני.
אני קם ופורס את הסמיכה ומורה לך להישכב על הצד.
נשכב מאחוריך ועוטף אותך בזרועותיי.
כי את תמיד אישה
תמיד שייכת
תמיד מוגנת
תמיד נאהבת.
