לפני 7 שנים. 3 בדצמבר 2016 בשעה 6:18
את זוכרת את התמונה ששלחתי לך.
אותה תמונה שאני מרים בול עץ גדול וכבד, מניף אותו למעלה בידיים מורמות.
הבנת אז שיש בי עוד המון כוח, כוח שעוד לא חווית.
בכל פעם שאבוא, את לא תדעי כמה אני מביא עימי, וכמה תקבלי.
תרגישי את חוסר האונים הזה שאת נמצאת בו, 24/7.
בכל פעם שתבשלי, בכל פעם שתעשי כביסה או תסדרי את הבית או תעסקי בשלך בעבודה, תמיד תתהי מה אביא איתי בפעם הבאה.
תרגישי קשורה, מכוסת עיינים, נתונה לחסדיי בכל רגע בחייך.
ותדעי שאת שלי.
