לפני 7 שנים. 23 בינואר 2017 בשעה 20:16
יושבת ערומה, מתחתיי, מוגנת.
כנפיי הדרקון שלי מסוככות מעליך.
ערומה כביום הוולדך, חופשיה להיות את.
הרוח לא תצלוף בך, טיפות הגשם לא ידקרו אותך, הקור לא ישתק אותך.
כי את מוקפת ונעטפת בי.
אזוקה בשרשראות אליי ואת לא רוצה בכלל לברוח. קשורה ומשוחררת איתי. שלי.
חרבי בידי ועיני סורקות מסביב, מחפשות את הסכנה. סופג את הסופה, את הרעם והברק, את הסכנה.
הכל כדי שתהיי חופשייה להיות את.
אדם
אישה
שיפחה
שלי.
מוגנת, משוחררת, גאה.
מושלמת