סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אני ואתם

משתף אותכםן ברחשי ליבי
לפני 7 שנים. 13 בפברואר 2017 בשעה 15:33

בין שני שולטים הינה סדרת סיפורים בהמשכים בידיונית ואין קשר בין הארועים והדמויות לבין המציאות.

 

 

המלכה והעבד ישבו לבדם בסלון ביתם של השולטים. המלכה ישבה על הספה והעבד על בירכיו מולה. היא ליטפה את פניו ואמרה: 

"עבד יקר שלי, היום יש לך משימה חשובה, משימה משותפת עם אשתך. לא נגעת בה הרבה זמן ואני יודעת שאתה משתוקק אליה.אני רוצה שתיקח את כל מה שנבנה בך ותוציא עליה. אני רוצה שתיקח אותה בתשוקה ואהבה גדולה. תהיה גבר אוהב אמיתי ותראה לה את זה. אתה אדם אחר עכשיו. כבר לא קבור בשגרת יום אפרורית ומילאתי אותך בגעגועים לגוף של אשתך. המלך שלה מכין אותה עכשיו. היא תהיה כנועה ומקבלת ועליך לנצל זאת. הכל תלוי בך."

בחדר השינה שכבה השיפחה על המיטה ערומה, המלך שלה שכב לידה ודיבר בעדינות,

"היום יש לך משימה עם בעלך. הוא מתודרך עכשיו ע"י המלכה שלו. אני רוצה שתהיי את. כמו שלימדתי אותך. תכנעי ותרפי. תני לו לעשות את העבודה ותקבלי אותו עם כל האהבה שלך."

"אך זכור עבד שלי, היא שייכת למלך. והוא חש אותה תמיד והיא יקרה לו. אם הוא ירגיש שרע לה הוא יבוא ויקח אותה. ואני לא יודעת מתי הוא יחזיר אותה או אם בכלל. אל תאכזב אותי עבד."

השיפחה לא הסיטה את מבטה מעיניו של המלך, והיא פנתה אליו בדאגה,

"מלך שלי אני יכולה לשאול שאלה?"

"בוודאי", ענה המלך וחייך.

"אתה תהיה כאן איתי? אני לא יודעת למה אבל אני מפחדת. אני צריכה שתשמור עליי."

"שיפחה יקרה שלי" ענה המלך והחל ללטף את שערה, "אין לך ממה לפחד, אמרתי לך רק לשכב ולקבל, אני לא אהיה כאן בחדר, אבל אני תמיד כאן," אמר המלך והניח את אצבעו על המצח של השיפחה, "וכאן," והניח את אצבעו על ליבה.

"את יודעת שאני תמיד מרגיש אותך, ואם אדע שאת זקוקה לי  אני אבוא, עכשיו תרגעי שיפחה, פשוט תרגעי."

לפתע נשמעה קריאה מכיוון הסלון,

"דרקוני היא מוכנה?"

"עוד רגע!!!" צעק המלך.

"דרקוני אתה מסכים שהיא תנעל נעלי עקב?"

המלך והשיפחה צחקו, "כן אין בעיה".

"אתם יכולים להכנס."

לאחר שנעל את נעלי העקב על כפות רגליה של שיפחתו נכנסו העבד והמלכה. הדרקון נשק לשיפחתו על המצח והחל ללכת לכיוון הדלת. השיפחה נראתה מודאגת כאשר ראתה אותו יוצא. המלכה נשקה לעבד ואמרה: "אני סומכת עליך." ויצאה וסגרה את הדלת.

הדרקון והמלכה התישבו על הספה חרמנים. כל ההכנות שעשו עוררו בהם תשוקה עזה. והרי אם הנשלטים שלהם הולכים להנות, מדוע לא הם?

המלכה החלה ללטף את שערו של הדרקון שלה והוא החל ללטף את שדיה הענקיים. הם התקרבו ונצמדו אחד לשני.

"נו דרקוני, אתה חושב שיהיה צורך בכל ההכנות שעשית?"

"לא יודע, עוד נראה, למה? את מתכננת על ההכנות האלה?"

הם שמעו את קולותיהם של הנישלטים מחדר השינה והחלו להתמזמז בפראות. אך לפתע בזמן שהתנשקו...

"מתמממשת" מילמל הדרקון.

"מה אמרת דרקונילה?"

"מ ת נ ש פ ת"

"אני עוד לא מתנשפת, רק התחלנו."

הדרקון הרחיק קצת את המלכה ואמר בכעס:

"לא את, השיפחה שלי מתנשפת, היא מתנשפת ככה כאשר היא לחוצה."

הוא נעמד במהירות וזעם.

"הם רק התחילו וכבר הוא מלחיץ אותה ומאמץ אותה? מה הוא עושה לה? מריץ אותה מרתון? תפסיקי את זה מיד או שאני שובר את הדלת!!!!"

צעק הדרקון

"דרקוני תרגע בבקשה ממך." אמרה המלכה והחלה ללכת אל דלת חדר השינה.

"את לא היית אמורה להכין אותו?"

"דרקוני בבקשה ממך, אני כבר מפסיקה אותו רק אל תפגע בו."

המלכה דפקה על הדלת בחוזקה וצעקה:

"עבד תקום מהמיטה מיד!!! אני נכנסת ואני רוצה לראות אותך עומד עם הגב למיטה."

היא פתחה את הדלת ונראה שהעבד ציית במהירות. הדרקון נכנס כרוח סערה, עינייה של השיפחה זרחו כאשר ראתה אותו. הוא נשא אותה על ידיו ויצא איתה מהחדר. המלכה זעמה והתיישבה על המיטה. עבד על הברכיים מולי!!!

הדרקון נכנס עם שיפחתו לחדר האמבטיה אשר הכין מראש. אמבטית קצף חמימה ונרות ריחניים. הוא הכניס אותה למים בעדינות והחל ללטף אותה.

"מלך שלי, הרגשת אותי, הרגשת שאני צריכה אותך."

"שששש, עכשיו תרגעי שיפחה."

המלכה סיקלה את רגליה ונופפה בנעל העקב שלה מול פניו של העבד.

"איזה בושות אתה עושה לי, הכנתי אותך, היא הייתה כאן בשבילך. רק היית צריך לקחת אותה כמו גבר. הזהרתי אותך שאם תפשל הוא יקח אותה ממך. אתה יודע איפה היא עכשיו? הוא התכונן לזה. הוא שם אותה באמבטיית קצף עם נרות. אתה מבין עם מי אשתך נמצאת עכשיו באמבטיה? אתה יודע מה הוא עושה כל יום בעבודה? מפיל עצים!!!," צעקה המלכה והוציאה את הסמרטפון שלה.

"תראה, כל פעם שהוא כורת עץ החברים שלו מסריטים את זה ושולחים לי. תסתכל!!! אוךךך אני יכולה לגמור רק מלהסתכל על זה. בקיצור זה האיש שנמצא עכשיו עם אשתך. ואתה יודע מה עוד עבד? אכזבת אותי. היו לי תוכניות להיות באמבטיית קצף הזאת עם הדרקון שלי והזין שלו תקוע עמוק בתוכי. אבל בגללך אין לי את זה. תשכח מללקק לי את הנעליים!!!"

 

המשך עוד מעט


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י