באתי אלייך חולה עם שפעת.
רצית שאבוא כדי שתוכלי לטפל בי.
את עם הלב הענק שלך.
כמובן שבאתי, עם כל הקשיים.
אך סיבה נוספת עזרה לי להתגבר על הכל ולבוא.
אני חייב לך.
יותר מידיי זמן בנפרד, יותר מידיי זמן בלי כל מה שאני אמור להעניק לך.
חיבוקים חזקים, כאב, מילוי מבפנים.
ולמרות החולשה הפיסית איתך תמיד יש לי כוח. ונתתי לך המון, כל מה שמגיע לך ויותר, אין ספור הצלפות עם החגורה, עם פלוגר, עם היד. הרבה יותר מבעבר. השלמתי כל חוסר שהיה בך ומיליתי לעתיד. הכל באהבה. אפילו לא הבנת שהעלתי את הרף בהרבה. הענקתי לך כאב, נתתי לך להיות במקומך, לרגליי, אין ספור חיבוקים אוהבים. וסשן ארוך וקשה אחד. אך במהלך האפטייר קייר השפעת הזכירה לי שהיא עדיין פה.
הייתי באפיסת כוחות טוטאלית.
וזה היה הסימן בשבילך להרגיש שאת עכשיו חזקה יותר מאי פעם.
וטיפלת בי כמו שפחה מסורה שאת.
תה, מרק, מציצה טובה.
וכמובן הכל מתוך הלב הענק שלך.
ככה זה כאשר שני לבבות שצמאים לאהבה אינטנסיבית נפגשים.
התרופה הכי טובה.
תודה לך שיפחתי על הטיפול המסור והאוהב.
מלך שלך ורק שלך.
