אני ואתם

העייפות סוף סוף תפסה אותי.

למה? 

כי את לא כאן.

אחרי יומיים שלא נרגעתי לרגע.

הסתכלתי עלייך ולא יכולתי להפסיק.

רציתי רק עוד ועוד.

לזיין אותך שוב ושוב.

להכאיב לך יותר ויותר.

לא רציתי להפסיק, לא יכולתי.

ואת הרי מצייטת לי מטבעך.

את שלי ואעשה בך כרצוני. ועשיתי.

כל הזמן שהיית איתי לא יכולתי להתעייף. לא נגמר לי הכוח.

גם כשנגמרת ולא היית מסוגלת לזוז.

האמת שזה חירמן אותי יותר. אז נתתי לך לנוח בלילה והמשכתי בבוקר.

את מוציאה ממני הכל, את כל מה שיש בי ואני רק רוצה להכניס בך יותר.

כל כך אוהב להשתמש בך ובגוף המדהים שלך (שלי). כל כך אוהב להכנס לנשמה היפה שלך ולקחת אותך אליי.

מה שאת עושה לי

אני לא מאמין שנתתי לך לצלם אותי בערום.