את הראשונה שראתה את המלך האמיתי שבי.
הצלחת להוציא אותו תחת מעטה כבד של פחדים וחששות.
הראת לי אותו ואמרת לי כמה הוא יפה, גרמת לי להאמין בכך, גרמת לי להיות אני אמיתי כפי שמעולם לא הייתי.
ואני, חפרתי בתוך תוככי נפשך ומצאתי את האישה המדהימה אשר כל הזמן חיכתה שיבוא המלך שימצא אותה מתחת לכל חומות ההגנה.
אני אוהב להוציא אותך החוצה, בעיקר בסשן, לראות את הפנים שאת לובשת כאשר את שוחה לך בספייס, מתחברת לעצמך. זה מדהים אותי כל פעם מחדש.
ואחרי חודש קשה של נדודי שינה המלך קרס, והכי גרוע שלא שיתפתי אותך.
טעיתי כאשר חשבתי שאני צריך להגן על הנפש העדינה שלך ולשאת את המשקל הזה לבד. פחדתי שאם אראה חלש זה יפיל אותך. ובתוך כל החוסר שעות שינה והמשקל העצום שכחתי כמה את חזקה. שחכתי שחלק מכוחו של המלך טמון בשפחתו וכך מנעתי ממך לקיים את עצמך מולי.
במקום לעמוד שקעתי.
אני יודע
אני יודע שעליי לבנות את הכל בחזרה.
להרוויח את הכתר שלי בחזרה, להיות אני למולך.
להיות מלך אמיתי לך ולכל הסובבים אותי.
כאשר הפכת לשלי פתאום אנשים בחיי התחילו לקרוא לי מלך, פשוט ככה. ועכשיו אני נאבק בכל מיני אנשים שעליי להוביל אשר ממירים את פי.
נועדנו אחד לשניה וחיינו כרוכים אחד בשנייה. וברגע שאני לא מלך למולך אני לא מלך בכלל.
אבל אני כבר יודע מי אני.
הראת לי זאת והוכחת לי.
ועכשיו אני קם מחדש, בצעדים גדולים הראויים למלך.
שיבת המלך מתקרבת ושוב אשא את כיתרי למולך.
כי לא יכול להיות מצב אחר.
את שלי לעולמים.