על הבמה יוצאי כוורת וגזוז.
בקהל מידנייט עם מכשיר רוטט בתחתונים, מלך יחיד עם השלט ביד.
סופש של פורקן, סופש של חזרה לעצמנו.
מלך ושפחה כמו שאמור להיות. הופעה נהדרת ומה טוב כמו קצת פומביות כדי לשלח כל רסן.
ההופעה מחשמלת ואני מחשמל אותך, שולח בך גלים גלים של עונג מול כולם.
גמירה אחת, אחריה עוד אחת. בשלישית אני עולה בלייב בקבוצה סגורה של חברים טובים, מראה לכולם. ואנחנו מכורים אחד לשניה חזק חזק, לא אעזוב אותך לעולם.
חוזרים לפנות בוקר, שפוכים ועייפים. הכוס שבור עוד מלפני שיצאנו ואני מחליט לוותר לך ולחכות לבוקר. אבל מגע אחד קטן יוצר זיקפה קשה כל כך. וזקפות אסור לבזבז. את גמורה ועייפה ואני משתמש בך ומנצל אותך עד תום.
שימוש וניצול, ככה זה הכי טוב, שם אנחנו חיים באמת. ואת מרגישה את זה, גמירה משותפת ואת מתרגשת כל כך. "תודה שאתה מעניק לי משמעות מלך שלי". אכן, זה המקום האמיתי שלנו. ואנו נרדמים, מלאי משמעות ואהבה. יודעים בכל ליבנו שאנו האחרונים. את האחרונה שאגע בה ואחדור אליה כל חיי. אני האחרון שישתמש בך ואחדור אלייך כל ימי חייך.
שינה כל כך טובה עד שאני מעיר אותך לבצע את עבודתך, זונת בוקר טוב.
ואת שפחה מצטיינת כמו תמיד.
