נתחיל בקיטורים כללים:
אני תמיד מופתעת מחדש (למה בעצם??) מה"אני רוצה" שיש לנשלטים (לגברים באופן כללי אבל כרגע אני יותר ספציפית לנשלטים-ופה זה כבר מכסה כל הגדרת גזע ומין שלהם).
אתם רוצים שיגשימו לכם את הפנטזיות. אתם באים עם רשימת קניות. עם to do list שיש ללכת לפיו כאילו היה מינימום תורה מסיני.
נשים לרגע (רק לרגע) את העובדה שאני לא מחפשת (כשכתבתם את הרשימה למדתם גם לקרוא??), אבל שכחתם שבעצם אם כבר יש רשימה שנלך לפיה- זאת הרשימה שלי!
אתם שוכחים שלי יש רשימה משלי. לוודא שאתה בחיים כשסיימתי לשחק בך. לוודא שאתה זוכר לנשום (זה תמיד מצחיק אותי קצת...) לוודא שאתה מטופל כראוי, שאתה דואג לעצמך, לוודא שגם אתה תהיה מסופק ממה שאנחנו עושים. לוודא שאני מכאיבה בדיוק ברמה הנכונה. שיכאב. שימתח את הגבול, שתרגיש את זה גם בבוקר שלמחרת (במינימום) אבל שלא לפגוע בך, ושתוך כדי הכאב אתה תרגיש את העונג. תרצה בכאב כי הוא מביא לך את העונג (או איך שזה לא יהיה שאתם מנסחים את זה- כבר שמעתי כמות גרסאות).
וזה רק בסעיף הראשון!!
אני רוצה לעשות עוד דברים. לנסות דברים חדשים. לעורר מחדש כמה ישנים. לחזור על המוכרים והאהובים.
אני גם רוצה להלחם על השליטה שלי (מרגישה שכבר אמרתי את זה כמה פעמים). לא עושה לי את זה לקבל את זה על מגש של כסף. מקבלת על מגש של כסף כשאני בוחרת. לא כשאתה חושב שככה אני פתאום אתחיל לנזול ולנטוף על הרצפה. ברצינות?!?!
קיטורים לקטן:
לשדל אותי לסשן כשאתה מנסה להתחמק מלעשות דוחות מעבדה לא עובד!
אוי כמה שאני רוצה! אבל סיכמנו שאין לך מוטיבציה לדוחות האלה, נכון? אז אין סשן עד שאין דו"ח! רוצה סשן? תעשה דו"ח! תפסיק לעשות לי דווקא כי זה רק עושה לי אנטי! ולא בא לי לסשן אותך! וכשאתה מעצבן אותי ככה גם אתה לא רוצה שאני אסשן אותך!
ותפסיק! ת-פס-י-ק לשלוח אליי את אמא שלך כשאתה לא רוצה להתמודד איתה! יש לי אמא משלי! ואמא שלי פולניה!
למען האמת יש לי עוד קיטורים... אבל אבדו לי העצבים...
