שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Running on a different speed

Mmmm....
לפני שנתיים. 26 במאי 2021 בשעה 12:37


אני משוטטת ביער שלנו, שעת בין ערביים (אתה יודע שזו השעה האהובה עליי ביום),
נזכרת בשעות הקסומות שבילינו בו יחד,
על הסודות שסיפרנו אחד לשניה.
נזכרת איך היית מחקה קול של תנשמות ואיך הן היו עונות לך בלילות
בהם שכבנו מכורבלים על המחצלת, עירומים, רק אבק קסמים עוטף אותנו.

אני משוטטת בו עכשיו,אני אחרי ההלוויה שלך...
קברו אותך בבית קברות כל כך יפה, שליו, כמוך
הגיעו מאות אנשים, את חלקם זיהיתי
היית בארון, עצום מימדים ומרשים, כמוך גודזילה יפה שלי, הרי לא סתם קראתי לך כך.

אשתך היתה כל כך חזקה, כל כך אמיצה בהספד
הילדים אותם הכרתי מהתמונות 
כל כך דומים לך, הכי יפים בעולם
ואני עמדתי בצד ולא הצלחתי לעצור את הייבבות בכי לו לרגע
כי זה לא היה צריך לקרות, לא היית צריך לעזוב ככה בטרם עת.
אתה ספורטאי מצטיין, גדול וחזק - גודזילה

לא הספקתי לומר לך את כל מה שתכננתי

גודזילה אהוב שלי,תדע
אהבתי אותך יותר מהכל 

תודה רבה על כל השעות הגנובות שלנו יחד


תבטיח לי, תבטיח לי שתחפש אותי, אותנו!
גם בעולם הבא גם בחיים אחרים

כי אתה הרי יודע שגירית הדבש שלך 
לא תפסיק לחפש אותך לעולם


כן זו אני שמניחה בכל ביקור לבנת Lego על הקבר שלך :)

לפני 3 שנים. 17 באפריל 2020 בשעה 13:05

"מה בא לנו לעשות בסשן הבא שלנו?" (מקרצצת)

"יש לי כבר משהו בראש... אבל זו הפתעה"

"בבקשה רמז...." (פתח לחפירות, הלך עליו)

"טוב בסדר... מתחיל באות גימל "

"זה דומם?" ( איזה סקסי הוא היום ... לא מסופר... בשמש על ספסל... אופס, הוא תפס אותי בוהה)

"מה זה פה ארץ עיר?! כן דומם... זה אביזר"

"גימל גימל.... הממ.... אני יודעת - מקלות תיפוף! " (שיט, באמת אמרתי את זה בקול רם עכשיו????)

"את באמת אמרת את זה עכשיו?" 

"סליחה סליחה היתי ברגע של חולשה מהחום" (עלק מהחום)

"אני יודעת מה זה! - ג'ינג'ר!" (בבקשה שיגיד לא, כי ג'ינג'ר זה נורא)

"לא, ואיך חשבת על זה בכלל..." (מה זה איך?! כמו שחשבתי על מקלות תיפוף בגימל....)

"המממ.... רגע אני יודעת! גומיות!!! נכון?!" (מרגישה מינימום גאון)


לפי הצחוק המתפקע שלו (מאוהבת בצחוק הזה שלו) אני יודעת שניחשתי נכון

"מחר ב 10:00 בבוקר תהיה מוכנה לסשן"

השעה 10:00 בבוקר, מושב אי שם, שמש אביבית נעימה מלטפת אותי אחרי רכיבה על כביש איילון השומם.... מחכה לו, מחוייכת.


"אני בדרך מתעכב בכמה דקות, הגעת?"
(מגלגלת עיניים, מה אכפת לי הוא לא רואה)

"כן, ברור"

"הבאתי עוד אביזר, רוצה רמז?" (חרטטן, מנסה למרוח את הזמן כי הוא מאחר)

"כן רוצה רמז" (סתומה משתפת פעולה)

"מתחיל באות אלף.... ואחריו זין גדול..." (שמעתי נכון???,הוא באמת אמר עכשיו זין גדול??, רגע מה היה החלק ראשון של המשפט בכלל....)

 

פתחתי את הפה, סגרתי אותו... אבל קול לא יצאה... בעודי תקועה עם תמונה אחת מאוד ברורה בראש שמונעת ממני את יכולת הדיבור
אני שומעת אותו מחייך על הקו (כן אני יודעת, אני אומרת לכם, אפשר לשמוע את זה)

"אהה הנה את - דרך אגב הבאתי גם אזיקונים"

 

 

נדבקתי בוירוס טפשת נשלטות עוד הרבה לפני הקורונה... אין חיסון... ואחוזי החלמה מאוד מאוד נמוכים - איזה כיף לי ♥

 

לפני 3 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 23:16

 

כשהשולט חיוני למשק... אז הוא גם חיוני לנשלטת שלו... ולא זכאי לחל"ת מסשנים

 

 

תודה לגודזילה שלי על השעות הגנובות 💗 הכי כיף שבעולם

 

לפני 3 שנים. 22 במרץ 2020 בשעה 21:12

החלטנו שבא לנו קצת להשתעשעה עם חבלים והרמות לגובה...
אבל לא בסטודיו, אלא יותר בקטע אינטימי שלנו

אז דרוש לנו צימר עם קורת עץ!


מוצ"ש - מתחילה לעשות טלפונים


"שלום ערב טוב, אני מחפשת צימר למחר"

"יש לי 15 צימרים" (וואלה, יש פוטנציאל)

"מעולה, ויש זמינות?"

"כן יש..."

"רציתי לשאול משהו, אפשר?"

"כן"

"תגיד יש מצב שבאחד הצימרים יש קורת עץ?" 

"לא הבנתי, זה צימר מעץ"

"כן כן ברור לי, אבל אתה יודע קורה כזו באמצע החדר... לא ממש בתקרה...."

"למה?"

"נגיד להעביר מעליה חבל .... אתה יודע.... " (לא מאמינה שאמרתי את זה)


שתיקה ..................


"את רוצה לבוא להתאבד לי פה?!"


אנחנו מתפרצים יחד בצחוק ענק בטלפון בו זמנית!


"לא ,לא אל דאגה, האומנם המצב קורונה אבל יש עוד כמה דברים שאפשר לעשות עם חבל חוץ מזה..."

"אני בעל צימרים יותר מ 10 שנים ובחיים לא שאלו אותי את השאלה הזו, בחיים"
"אבל את נשמעת חמודה, אבדוק לך בבוקר ואעדכן אותך, כי אני ממש ממש לא זוכר את המבנים מבפנים"


דודו בעל הצימרים - שיחק אותה :-)


 

אבל כמובן שגודזילה שלי הכי שיחק אותה עם שלל וריאציות של קשירות סקסיות  💕

 

לפני 4 שנים. 17 בפברואר 2020 בשעה 14:24

סשן אתמול

אנחנו מתגלגלים על המיטה הלוך וחזור
נאבקים על חגורה, אני אוחזת בא בשתי ידיי מתוך ידיעה ברורה שחיי הישבן שלי תלויים בכך
אתה נשכב מעליי באחד הגלגולים אוחז ביד אחת בחגורה מעל הראש שלנו ומתחיל לדגדג אותי 
בכדי שסוף סוף אכנע מרצוני תוך כדי שברור לשנינו שאם באמת היית רוצה אז תוך שניה היית שולף אותה מהידיים שלי...
אתה נהנה מהניסיונות הכושלים שלי לנסות להזיז אותך תוך כדי שאני מסבירה לך שצפיתי בסרטוני היאבקות ביו טיוב ואני משתפרת!

אני לא נכנעת בקלות (יעידו הסימנים הכחולים בצלעות מהאצבעות שלך) ומשנה טקטיקה,
מתחילה להרעיף עליך מחמאות מתוקות כדי לנסות להמיס אותך ושאולי תוותר ותשחרר ברגע של היסח דעת
אחרי כל מחמאה שאני זורקת לכיוון שלך אתה מתפקע מצחוק
ועם כל צחוק קולני ומתפקע שלך הלב שלי מתרחב עוד קצת

You're the Cheese to my Macaroni

 

 

הכי כיף לי שבעולם 

לפני 4 שנים. 3 בפברואר 2020 בשעה 11:46

 

כשאת מבקשת ממש יפה לעשות מקלחת לפני סשן.... והוא מסכים

 

 

* אזהרה - סשן מקלחת גורם לכחולים בברכיים

 

תודה רבה על סשן מושלם (ידוע אגב שגודזילות אוהבות מים ;) 

לפני 4 שנים. 22 בינואר 2020 בשעה 13:58

 

אתמול היה סקס זריז של התגעגענו... (כי ממש התגעגענו) צחקנו כי לרגע זה הרגיש לנו קצת ונילי

היום בבוקר התעוררתי
- עם יד אחורית כחולה מנשיכות
- עם טוסיק מכוסה בסימנים מהספנקים
- עם סימן כחול בבטן מביס אכזרי

ועם חיוך מרוח על כל הפנים 

אז בכל זאת כנראה לא היה כל כך ונילי בסוף....  ;-)

 

לפני 4 שנים. 5 בינואר 2020 בשעה 7:10

 

תמונה שפינטזתי בראש.... חושנית וסקסית

 

 

ומה שקרה בפועל.... איך הוא אוהב להישאר עם גרביים בשביל להרגיז אותי!

 

 

לפני 4 שנים. 14 בדצמבר 2019 בשעה 19:30

חיכיתי, רמזתי, ניסיתי, ציפיתי

ולבסוף שחררתי.... כי הבנתי שאתה פחות איש של הגדרות ותבניות

אני אוהבת את הדרך שבא אנחנו הולכים, היא ייחודית והיא רק שלנו

ואז פתאום בהפתעה אחרי ארבעה חודשים אתה אומר...

 

"את שלי"

 

שלך, כבר מה - הפוחצ'יק הראשון.... 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכי מאושרת בעולם ❤️

 

לפני 4 שנים. 29 בנובמבר 2019 בשעה 22:03

השעה 21:30 בלילה, 9 שעות לזינוק המירוץ

אנחנו אחרי יום נסיעה לאילת. קשקושים, צחוקים
בירות, מסעדה איטלקית וקינוח אחד מיותר
מאושרים ומותשים

התלבטות 

האם לאתגר אותו או לזרום ולראות לאן הוא לוקח את הלילה...

אין התלבטות, שני ספנקים קולניים שמתיישבים יותר מדי טוב על הטוסיק הסקסי שלו ותופסים אותו לא מוכן

חצי סיבוב שלו, קפיצה - והוא עליי

הוא מעניש בנשיכות, סטירות, ספנקים וחבלי קוקוס בין לבין ואני מרגישה כמו טרף שלא רוצה להימלט

השעה 23:00 בלילה, נותרו 6 שעות לצלצול השעון המעורר

אחרי ששנינו מסופקים, הוא מכסה אותי עם הגוף שלו, הנשימות נרגעות... ונרדמים

 

השעה 06:30 בבוקר, עומדים על קו הזינוק

כל הגוף מכוסה בסימנים וכאב מתוק מלווה כל תנועה שלי
הכי מאושרת בעולם - תודה רבה על יומיים מושלמים ❤️