אני משוטטת ביער שלנו, שעת בין ערביים (אתה יודע שזו השעה האהובה עליי ביום),
נזכרת בשעות הקסומות שבילינו בו יחד,
על הסודות שסיפרנו אחד לשניה.
נזכרת איך היית מחקה קול של תנשמות ואיך הן היו עונות לך בלילות
בהם שכבנו מכורבלים על המחצלת, עירומים, רק אבק קסמים עוטף אותנו.
אני משוטטת בו עכשיו,אני אחרי ההלוויה שלך...
קברו אותך בבית קברות כל כך יפה, שליו, כמוך
הגיעו מאות אנשים, את חלקם זיהיתי
היית בארון, עצום מימדים ומרשים, כמוך גודזילה יפה שלי, הרי לא סתם קראתי לך כך.
אשתך היתה כל כך חזקה, כל כך אמיצה בהספד
הילדים אותם הכרתי מהתמונות
כל כך דומים לך, הכי יפים בעולם
ואני עמדתי בצד ולא הצלחתי לעצור את הייבבות בכי לו לרגע
כי זה לא היה צריך לקרות, לא היית צריך לעזוב ככה בטרם עת.
אתה ספורטאי מצטיין, גדול וחזק - גודזילה
לא הספקתי לומר לך את כל מה שתכננתי
גודזילה אהוב שלי,תדע
אהבתי אותך יותר מהכל
תודה רבה על כל השעות הגנובות שלנו יחד
תבטיח לי, תבטיח לי שתחפש אותי, אותנו!
גם בעולם הבא גם בחיים אחרים
כי אתה הרי יודע שגירית הדבש שלך
לא תפסיק לחפש אותך לעולם
כן זו אני שמניחה בכל ביקור לבנת Lego על הקבר שלך :)