התגעגעתי לחלקכם ולכתוב לכולכם :)
קודם כל,מה שלומכם? איך עוברת השבת?
אמממממ אני לא זוכרת אם קרה ששיתפתי לגבי הרקע ממנו אני מגיעה,אני מגיעה מרקע דתי אבל לי עצמי אין הגדרה,אני מרגישה דתיה עדיין למרות שאני מחללת כרגע את השבת כשאני כאן (לא מעבר לשמחתי) אני יכולה להגיד שאני די מחפשת את המקום שלי כי אני גם לא רואה את עצמי כחילוניה או כלא מאמינה. אני איפשהוא באמצע.בין התחושה שלא רוצה להתרחק מהדת וציווי התורה אך יחס עם זאת לא להרגיש מוגבלת מידי ולעשות דברים בכח רק כי כך צריך ובלי אהבה ולחיות טוב כשאני שלמה עם עצמי. כמובן לא אתנגד לשמוע את דעותיכם בנושא כי זה גם מתחבר לעולם השליטה מכיוון שבלי קשר לאופי הדי עדין שלי ולחוסר ביטחון הכללי,גם הדת מגבילה אותי בכך שקשה לי לפרוץ גבולות ..
לאחרונה די למדתי על עצמי הרבה. למה אני מתחברת,למה פחות ומהן הגבולות שלי.
מודעת לכך שצריך איתי לא מעט סבלנות,אבל איפשהוא תמיד שמתחיל משהו שמעורר צפייה וריגוש
זה נתקע,זה לא ממשיך כמו שזה התחיל, זה לא יציב מידי וכו'
וזה כל כך מעצבן כי בכלל להיפתח למישהו ברמה של לתת לו צאנס אמיתי,לוקח זמן והמון אנרגיות והשקעה וכשאז מתגלה שההבטחות לא היו אמיתיות ,שזה לא הולך מעבר למצופה,זה גורר אכזבות ברצף מה שדי מעייף את הנפש.
כמובן מודעת לזה שאין מושלם
אבל כן מנסה למצוא קצת קרוב
לזה.
ישלי את הפנטזיה בראש של איך זה צריך להראות ולהרגיש וזה לא קרוב אפילו במעט למה שאני מכירה וחווה במציאות..
