אם היו שואלים אותי לפני 5 שנים,
הייתי עונה בנחרצות ובוודאות....
אסטרולוגיה זה בולשיט.
היום אני מתפלא כיצד הקשר בן המזל שלי לאופי שלי הפך להיות כל כך מוחשי,
לאחרונה אני רואה באתר יותר ויותר כינויים שמתקשרים לדמויות קומיקס.
ולמרות שאני מעריץ את הג׳וקר, בעיקר אחרי הביצוע המושלם של הית׳ לדג׳ר ז״ל,
אני לא כזה...
ביום אני במעטה של אדם מכובד,
לבוש מחויט, עוסק במקצוע נדיר אותו אני חולק עם מעט מאוד אנשים,
עובד ופועל בנחישות וכבוד מול לקוחות וחברות ענק, ומשתכר בכבוד.
אם רק היו מסתכלים לי בנייד...
רגש, תמיד זורם בעורקיי,
גם אני נפגע כשזה נגמר, גם לי יש פאקים בביטחון העצמי, גם אני כואב בדידות ואובדן, חש געגועים, ויותר מכל אוהב לאהוב.
אני חוזר מהעבודה בסוף יום, והצדדים שחיכו בשקט בשקט באפלה יוצאים לביטוי.
מתחת לבגדים הגוף מקועקע, אומנות שלאחרונה התחלתי לעסוק בה בעצמי.
בבית מאחורי דלת ישנו חדר, ובחדר אביזרים ומתלים, וקירותיו ראו ושמעו אקטים ומעשים שרוב האנשים בחייהם לא רואים.
המיניות זורמת בעורקים, השפה בוטה יותר, הגופות חשופים.
יצירתיות פורצת דרך מגע ותחושות.
אני לא נקרע בן הצדדים, להיפך אני מסופק מהאיזון שהעולם שבי מקנה.
להיות אדם שמעניק מכל צדדיו...
לפנק, לכבד, לתמוך, להקשיב, להכיל, לפרגן, לחזק,
לאהוב.
לקשור, להצליף, לבחון, לחדור, לחפור, למשוך, לחנוק,
לשלוט.
האיזון הזה, הצדדים הללו.
הם ברורים, וזה ממש לא פשוט, החיפוש אחרי האישה שתכיל אותי כמו את הצדדים הללו,
אישה שתכיל את אותם צדדים שגם מהווים את מהותה כמו את מהותי.
אז... בהחלט הרווי דנט.
וללא ספק מאזניים.
