בואי ואחנך אותך חינוך אנגלי
אחרי שאוננת ללא אישור אזמן אותך למשרד שלי.
את תבואי בנעלי בובה, גרביים גבוהות, חצאית משובצת קצרצרה, החושפת במעט תחתונים ורודים, חולצת בלייזר מכופתרת צמודה, חזיה ורודה ומין סרט/צעיף על צוורך כמו בתנועת-נוער, מונח יפה במחשוף המרמז בלבד לחזך העסיסי - מדי ביה"ס שלך ושתי קוקיות חמודות.
את תעמדי מול שולחני ותקודי בנימוס כמו ליידי.
"כמה פעמים גמרת?" אשאל במבט חתום.
"3 סייר"
"הציגי לי את כפות הידיים שלך פתוחות לרווחה"
ואת תצייתי ביראה.
אקח את הקין ממדף שבשולחן ואצליף בכל אחת מכפותיך שלוש פעמים.
את תבלעי את הכאב גם כשידייך יאדימו ודמעות יכוו מעט בקצות עינייך.
באצבע אחת ובפני פוקר אמחה את הדמעות מהעיניים המתחננות של ילדה, אך השיעור עוד לא נגמר.
עתה אכופף אותך אל שולחני, אוריד את תחתונייך לעקבייך ואפתח את רגלייך בתנועות חדות והחלטיות.
אניח את הקין על השולחן, בדיוק בקצהו, מקביל במדויק לצלעו הימנית; אעבור קדימה, ארכן אל השולחן כך שפני יהיו קרובות-קרובות לשלך כמעט נוגעות ואביט עמוק בעינייך במבט חודר, לומד את הנשמה, אך בהבעה קפואה ואקח את הפדאל ממגירה, עתה אבחין באנחת החשש שניסית להסתיר למראהו.
אחזור אל אחורייך ואתחיל לחבוט עם המחבט בכוסך.
אחת... גופך יתכווץ לרגע ואז יתיישר כבפקודה, את תאמצי את שרירייך לציית לך, לציית לי.
שתיים... רגלייך יתחילו לרעוד קלות.
ושלוש! תמיד חזקה יותר... תפיל אותך אל הכיסא, את לא תדעי למה אבל תביני שזו הייתה טעות ותקומי ממנו מיד כאילו היה מדורה לוהטת; מאוחר מדי.
גופך כולו חם, בעיקר אזור חלצייך ואיברך הנפוח. אדחף ידי לרגע בין רגלייך, אגע בעדינות באצבעות חזקות, מיומנות, בפות ואז אוציא.
ובפנים סמוקות תביטי מאחורי כתפך בהבעה מסכנה של תחנונים, אך גם במבט חושני של גירוי אשר אינך מצליחה להסתיר.
אך עוד בדרך האנגלית, שומר על חזותי המרוחקת, המתנשאת, צופה בך, חוקר את תגובותייך, מבלי לתערבב עימן.
את תשיבי מבטך קדימה ותחכי לענישה.
אניח את הפדאל בדיוק מקביל לקין וארים את הקין שוב.
ארים את הקין לגובה ואוריד על ישבנך במהירות, קולו נשמע כחותך את האוויר ואז חבטה כשהוא נוחת על עכוזך שעמו ישבת לפני רגע, לשניה בלבד; אחרי החבטה השלישית ושלושה פסים אדומים משורטטים על התחת שלך באיזון מושלם, כבר לא תאכלי לשבת כ"כ בקלות בימים הקרובים ותזכרי טוב את השיעור של המנהל, אם כי עדיין לא הבנת אותו.
את מביטה בי עתה, במבטיי שררה סוררים, עינייך יורות גיצים תחת הדמעות, אז אני לוקח לך גם את זה ומכסה את עינייך עם הצעיף שלצווארך.
"סייר, כואב לי ואני רוצה אותך כל-כךךךך, מתי יסתיים העונש כבר?" תשאלי בחוסר-סבלנות כילדה שמחכה למצוץ כבר את הסוכריה שלה...
אז אדחף שתי אצבעות לפיך, אפלוש אליו כאילו היה הטריטוריה שלי ואפשפש בו בידי, כמו רופא שחוקר את המטופלת או וטרינר שבודק את כלבתו, אקח את לשונך ואוציא החוצה ואשים עליה מצבט כדי שתהיי חייבת להשאר עם לשון בחוץ; אחר-כך ארכיב לפיך גאג-ספיידר ואפשק אותו לרווחה כמו רגלייך, שלי לעשות בו כרצוני.
בזמן הזה כבר הבנת את השיעור, עם זאת, מאוחר מדי, הוא ימשיך כבר אל תוך החשיכה