לפני 7 שנים. 27 באפריל 2017 בשעה 22:04
לחשוב שהייתי מרחק נשימה מהספייס שלי...
למה לעצור אותי שניה לפני? 😣
ולמה נהנתי מזה במקום להתאכזב?
אני על הרצפה לרגלייך
הגב אלייך ואת מחזיקה אותי מהצוואר.
מטה את ראשי אחורה ולוקחת ממני את הנשימה לאט.
מצליפה לי על הבטן בעדינות..
אני סופרת לעצמי בראש עד 3 ומתחילה להרגיש את הגל הזה מציף בי...
הראש שלי שמוט אחורה
את מסתכלת אלי ואומרת לי לעצור. לשלוט על זה. לא להכנס לשם..
לא יודעת למה הקשבתי לך... אני אוהבת את המקום שהייתי בו.
אבל אוהבת יותר להקשיב לך..
תודה על אתמול
