בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רק שלי

ככה סתם, מה שבא בא
לא הכל זה אהבה ורמנטיקה
לא תמיד זה שליטה ובכי
לפני שנתיים. 19 במאי 2019, 22:50

מאיפה הסבלנות?

מאיזה מקום מגיעה הדאגה?

מאיפה הכח שאתה שואב כדי להכיל אותי? 

זה כל כך מסקרן אותי

תמיד חשבתי למה, מה מחזיק את הרצון שלך לא לוותר...?  

 

*אין בעיני הכותבת לשדר מסר של חוסר ביטחון עצמי*

וכדי להוכיח

אכתוב גם את הדברים הטובים שחשבתי בזמן ששאלת ולא הצלחתי לענות

- החיוך שלי, הוא נעים לי ומשדר טוב לסובבים אותי

- התקווה שאני לא מוותרת עליה אף פעם 

- אה, אני גם יפה ומיוחדת, אני יודעת

ולא רק כי אתה אומר לי את זה תמיד..

 

לפני שנתיים. 24 בפבר׳ 2019, 1:49

אני חוטפת ולא מסוגלת
להכיל
לא מצליחה לקבל בכלל! 
אני מרגישה איך הלב שלי חסום להכל, זה הורס אותי. כי אני רוצה. אני צריכה. אני פאקינג חייבת.
אני מנסה לרצות, תמיד זה עובד לי.
מכניסה מחשבות אחרות לראש, כאלו שתמיד פועלות
אני אומרת לו שאני לא יכולה וזה באמת כואב
החלטתי להתייאש.
הוא הסתכל אלי ואמר "רק מילת ביטחון תוציא אותך מזה היום"
מחשבה פזיזה עברה לי בראש 'אני אפילו לא זוכרת אותה'..והנה האופל מתקרב אלי
אני לא מוציאה הגה
והוא נחוש להכאיב. הוא לגמרי מצליח

הכאב כבד עלי, אני מרגישה אותו משתלט עלי, הגוף שלי זז בתנועות מוזרות. אני לא מצליחה להחזיק את הגוף.
אני שומעת אותו אומר בחיוך "והנה העיוותים של הגוף כתוצאה מהכאב...
ועוד רגע הספייס..."
הראש שלי נכנס אליו. מיד כשסיים את המילים
הכלתי כאב. בעוצמות חזקות, נראלי לפחות.. ככה הרגשתי.. זה הזמן שאני מרגישה את הכאב, מתמודדת איתו פנים מול פנים. סוף סוף שלא מתנגדת לזה, הרי אחרי הכל הוא היחידי שרואה אותי בפנים. הוא פורץ הכל.
מתיישב לו כמה דקות בפנים
מלטף לי את הכאב הבלתי נראה, הוא מכיל אותו לכמה רגעים
ונעלם לו......

הוא היחידי שזוכה לעבור את החומות

הוא היחידי שנכנס ולא פוגע. 
אני אוהבת את הביקורים שלו.

 

תבוא יותר...

 

לפני שנתיים. 23 בספט׳ 2018, 8:39

אני עייפה כל כך
נמסה בידיים שלו
בידיים המוכרות והישנות
הוא מלטף אותי, יד גברית
שרירית, גדולה, עוטפת

 

אני בידיים שלו
האצבעות מחושפשות
של גבר שלמד מהם החיים
והוא אולי קצת למד גם ממני
אבל אני איתו עכשיו

 

איתו ולא איתו
אבל איתו עכשיו
האצבעות שלו נסבכות לי בשיער
הוא לא מהסס למשוך
הוא מחייך כשאני מחרישה את הכאב

 

האצבעות שלו כרוכות על הצוואר שלי
אני מספיקה לנשום את הקטנה הנותרת
ואני שם, שלו.
זו חולשה שלי שאתה מכיר

אני מרחפת בעולם משלי
בו אתה מנשק אותי על הלחי
מחבק ומלטף
מחייך אלי, חיוך רגוע משהו
"לילה טוב מתוקה, תשני.. אני הולך לחדרי"

לפני 3 שנים. 25 באוג׳ 2018, 19:52

נראלי שכואב לי הגב

טוב תכלס בא לי מסאז....

נכון שאתה מת למסאז' אותי?

עירום מלא מובטח!

-עכשיו את מדברת....ס'תובבי...

הוא מביא שמן קוקוס, הריח הזה מדליק לכשעצמו! 

 

אתה לא חושב שכדאי להתחיל עם הגב באמת? 

-אבל... אמרת גב תחתון...

ואני ממש באיזור התחתון.........

זה לא מה שרצית??

 

אוף טוב נו 🙈😝

לפני 3 שנים. 11 ביוני 2018, 19:31

אישה אדירה! 

מנתבת את הדרך שלה בין כל מי שצריך אותה!

תמיד עושה את זה בחיוך ובשמחה

פאקינג אישה מדהימה!!

תמיד רגועה, פשוט שמח להיות לידה!

 

אין עלייך טלי35

פשוט אין

 

לפני 3 שנים. 23 במאי 2018, 14:51

אז שבוע שעבר קניתי אותה... 

וממש ממש אהבתי אותה!!!

לא יודעת איך יצא

אבל משום מה רק היום מדדתי אותה... 

?What do ya all think

 sparkles are so cool or what??

לפני 3 שנים. 21 במאי 2018, 12:17

מחטים. מחטים. מחטים. 

דם! 

אני חיה בשביל הטיפות דם הקטנות שנוזלות החוצה ומחזירות לי שפיות..

אחרי מלא זמן, אבל מלא זמן. 

אני לגמרי חושבת שאני חייבת לחזור לתחושה הזאת. 

זה היה מושלם בתור התחלה 

הפחד ההיסטרי שיש לי בגוף עד לשניה שהמחט נחדרת בבשר. הגוף שלי לחוץ ומתוח, ואז בשניה שהיא נכנסת, הרוגע שמתפשט לי בגוף לא ניתן להסברה..

הידיים שמרגיעות, התוספת של ה "ששש" שלך ברקע מוסיף לי להבנה שמותר לי להתמסר ולהרגע..

אני מנסה להבין את ההבדל בין ביס אכזרי וחזק לבין כניסה של מחט, אבל זה אבוד לי משום מה.. בדיוק השלב שהראש שלי מרחף בין הנאה, געגוע, כאב, פאניקה....

 

לפני 3 שנים. 27 בנוב׳ 2017, 7:53

כמו פרפר חסר כנפיים

מתקרב אל מנורה

כך אני לידך

לפני 3 שנים. 26 בספט׳ 2017, 2:44

דלתות נסגרות
חדרים נפתחים
מגירות נטרקות
האורות מעומעמים
אני פה, אבל לא באמת פה
אני בורחת מאש אל תוך מים
קופצת לקרח שבתוכו יש לבה רותחת בכלל
אני רואה דם וחול
העלים הירוקים צהבהבים מתפזרים סביבי
ואין כאן אפילו עץ
אבל אני מחפשת להיתלות עליו
להרגע קצת מהמהומה שנוצרה סביבי
מנסה להבין מי אני ולאן באתי
מה אני עושה ואיך
מתי כואב לי ומתי קשה לי
מתי אני סתם דומעת ומתי אני בוכה כשכואב לי
מה יש בתוכי? לב? נשמה?
דם? כן. בעצם דם יש בי.. והוא כל כך יפה
טהור ונוצץ כשאני רואה אותו
אני חושבת שאני מאוהבת בדם שלי
הוא היחידי שמכיר בי כל פינה. רועשת או רגועה
יודע באמת מה אני מבפנים
ועדיין סובל אותי.

לפני 4 שנים. 4 בספט׳ 2017, 19:07

משהו עובר עלי 

כנראה

לא מסוגלת להרגיש מכה שמגיעה בעוצמה

אני בוכה וכואב לי

עם דמעות...

זה כייף ומשחרר

אבל באמת כואב לי

ולא טוב לי הכאב

רק הדמעות... 

 

או שזה יעבור לי.. או שלא. 

 

מהיום אני נשלטת ונילית... 

מודיעה בזאת לכולכם!