רק שלי

-אדוני
--כן
-מחט?

הוא פותח את התיק ושולף מהכיס הצדדי מחט יפהייפיה, עם פרפר וצינורית.
לא מדבר הרבה, קושר לי גומי על היד. מכוון אותי לפמפם ביד ומחדיר את המחט במיומנות לוריד הכל כך מלא בדם שלי..
הדם עובר את הצינורית ואני מתרגשת לפגוש בו. פאק כמה שזה עושה טוב.
משחקת בו, מציירת לבבות כמו ילדה קטנה. עושה פסים לאורך ולרוחב גופי עם האצבעות. שופכת את הדם מהמזרק על החזה שלי ומשחקת בו. מדמיינת אותי טובעת בתוך הדם של עצמי
זה סוחף אותי כל כך. יוצא ממני דם ומטפטף. מטפטף כל כך, זורם לי על הגוף.
בהחלט חוויתי בזה הרגע אורגזמה מוחית. (יש בכלל דבר כזה?)
אתה מתלהב לראות אותי ככה, מחייך אלי באושר, תופס את המצלמה ומתעד כל תנועה במיומנות הצילום שלך. כל חיוך נכסף שלי, כל צחוק וכל התמרחות שלי עם הדם.. בעמידה, שכיבה על הרצפה, קפיצה וכו'.