חיבור אמיתי

יש בי געגוע ענק, לא יודע אם זה יכול להיות שוב,
כנראה שלא.
אבל אהבה שכזו כמו שחוויתי
כנראה שלא תגיע שוב
זה נדיר, זה נפלא ואני מתגעגע להרגיש אותה שוב כך איתי...

אחד הדברים בקשר שאני מחפש, הוא הגילוי, הגילוי שלי אותך ושלך אותי...

קליפה אחר קליפה, שכבה אחרי שכבה,

וככל שמעמיקים לחשוף ולגעת, כך גם החיבור מתחזק עוד ועוד,

זה לא קל ולפעמים זה מאוד קשה...

אבל ככל שאנו פותחים זה לזו את הצוהר לעמקי תהומות הכמוסים בתוכנו כך מתחזקת אהבתנו,

את האשה הזאת אני צריך ורוצה...

זו האשה שתצא איתי לשם למסע הגילוי העמוק הזה... 

יש כל כך הרבה מה לדעת

לדעת אותך איך את נראית מבחוץ אבל בעיקר מבפנים,
לדעת איך את חושבת, ומדברת, ולמה באמת את מתכוונת,
לדעת איך את עושה אהבה, האם את יודעת להתחבר לנשמה או שאת נמצאת יותר על האדמה...
לדעת על מה את חושבת כשאת לבדך,
לדעת איך את גומרת וכמה, ומה את אומרת כשאת מרוגשת,
לדעת מה עושה לך טוב,
מה מצחיק, מה מעציב,
לדעת איך להרחיב את ליבך ולעשות אותך מאושרת...
לדעת איך לכוון אותך למקום הנכון ולדעת שאת זה את באמת רוצה וצריכה,
לדעת מה מכאיב ומה כואב לך כי זה בדיוק מה שאת רוצה,
ויש עוד כל כך הרבה פנים לידיעה...

ולדעת אותך לגמרי זו אהבה

לתת וגם לקחת
איתה
אבל לא רק,
להיות עם, גם כשהיא לא איתך
אתה שלה והיא שלך
לקבל וגם לשאול
הכל

געגוע

המילים של השיר הזה העיפו אותי למקומות ההם שהייתי שם איתה...

זה הדבר שהיה...ואחרי כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה טוב הלכנו כל אחד לדרכו,

רוצה את המקום הזה שוב !

אני אוהב לתת לה למצוץ לי את האצבעות, אצבע אחת, שתיים, שלוש אבל הכי מכולן את האגודל...
זה מדליק אותה וגם אותי. יש משהו מיוחד באצבעות שנכנסות אליה לכל מקום בגוף, 
זה ארוטי זה עושה טוב, זה מרטיב אותה וזה מעיף אותי...    

לשבת ליד,
לגעת בחטף, 
להריח, להביט בעיניים,

לחדור דרכן חזק ועמוק...
לחייך, לשוחח,
להביא קפה, לנסוע זה עם זו, 
אצבע מלטפת, רגל נצמדת, 
עיניים מחבקות,

מחברות, מבקשות ומנחות...
רוב תשוקה ומלא החופן ערגה,

נשיקה רטובה, נשיכה קלה,

סטירה אוהבת, וליקוק לכל האורך...

לרדת,

לעלות,

לחדור להיחדר,

בגוף ובנפש...

עמוק וחזק, עדין וחלש,

ושוב העיניים חודרות מחייכות,

חיבוק ונשיקה...געגוע

את זה אני מחפש...

געגוע למשהו טוב,

כמיהה למישהי שתרצה אותי ואני אותה...

רוצה את האישה שתהיה מחוברת אלי בגוף ובנשמה

את זו שתרצה שאחבק אותה, אנשק אותה, אעשה איתה אהבה, אכאיב לה, אקיף את כל כולה...

לחדור אליה פנימה ולעטוף מבפנים,

זה מה שחסר לי כבר לא מעט ימים...

להיכנס איתה ביחד לאקסטזה,

להרגיש שאני עף איתה כשאני בתוכה ללא כל גבולות.

להיות איתה ביחד, שתניח את ראשה על חזי, שתבכה על כתפי...

זו אותה אחת שתהיה לגמרי שלי

את כאן או שאלך לחפש אותך במקום אחר?

במדבר הלבבות,

האריה

והזברה...הולכים סחרחר,

הן זהו המדבר

מאכזב ואכזר אשר גורם לחלומות להתפוצץ ולהתפרק

והאריה לא טורף והזברה לא בורחת, 

כי שם במדבר לפעמים האריה שוכח את תפקידו

והזברה גם היא מתבלבלת.

אבל ככל שמעמיקים במדבר, האריה והזברה נזכרים בעצמם,

וחוזרים להיות כמו שהם מכירים ויודעים,

ושוב הוא טורף ושוב היא בורחת...

ואני רוצה לטרוף את זו שטבעי לה לברוח,

ואני יודע שהיא  מצפה שאתחיל לטרוף אותה

וביחד נצא מהמדבר השחור הזה 

יד ביד צועדים אל עבר השחר העולה 

בכל פעם שניפגש נתקדם עוד צעד קדימה,
נקלף עוד שכבה, נלמד זה את זו...
כל זיון, כל סטירה,
כל נשיקה, כל נשיכה,
הכל ביחד יחבר את הגוף ואת הנשמה,
ובכל פגישה יקרה משהו חדש,
וכל פעם זה יהיה יותר חזק,
והחדירה שלנו זה לתוך זו
תלך ותעמיק...
ובכל פעם לאיחוד בינינו תהיה משמעות חדשה,
זה יהיה זיון בין הנשמות שלנו שתרקודנה זו עם זו
סביבנו, בתוכנו, מעלינו...