בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיבור אמיתי

לפני 6 שנים. 12 בפברואר 2018 בשעה 18:33

אחרי שנרגענו היא אמרה לי
אני שלך יותר מתמיד,
וציירה על עצמה את הניק שלי...


התמונה המקורית מראה את כל כולה
את האשה המדהימה שלי...

אבל לא אחלוק אתכם את מה ששייך רק לי...
אז הנה התוצאה

 

 

לפני 6 שנים. 10 בפברואר 2018 בשעה 9:20

היא כל כך שלי,
שאני מרגיש לפעמים שהיא משלימה את כל מה שחסר לי.

כל מה שרציתי ברגע שנפגשנו היה
להיכנס לתוכה ולא לזוז, להכנס לבית שלי ולהשאר שם,
זה אושר עילאי, חיבור שאי אפשר להסביר אותו...
הלבבות מזדיינים ומתחברים,
זה כל כך אמיתי, לתת ולקבל את הכל בלי לומר מילה וללא תנועה...
אהבתי אותה באותו רגע כמו שלא אהבתי אשה מימי...

ואחר כך לתת לה את כל מה שיש בך,
ולא להקשיב כשהיא לא מסוגלת יותר לגמור...
כי היא אולי לא מסוגלת אבל כל כך רוצה אותך עוד
ובסוף להתפוצץ יחד איתה כמו המפץ הגדול...

אני שלך ואת שלי

לפני 6 שנים. 26 בינואר 2018 בשעה 14:25

בעקבות מספר פוסטים שקראתי לאחרונה (וכיוון שהרוב הדומם בכלוב לא כותב בלוג אני מניח שיש הרבה יותר מקרים כאלו שעליהם אנחנו לא שומעים), עלו בי מספר מחשבות שהחלטתי לשתף את עיקרן...כל מה שכתוב כאן מתייחס כמובן לבני האדם שבנו ולשני המינים ללא קשר למינם של השולט והנשלט...

כאן בכלוב אנחנו די רגילים לראות נשלטות שמוסרות את עצמן לשולט שלהן עד כלות,ללא שום היסוס ופקפוק. לעיתים המצב הזה מתרחש די מהר ולפעמים עוד לפני ששני בני הזוג באמת מכירים זה את זו לעומק.

אני לא מתיימר לתת לאף אחד או לאף אחת עצה אלא לומר את אשר אני חושב. התמסרות כשמה היא, אני מפקידה ומוסרת את עצמי את גופי ואת נפשי בידי מישהו אחר ומותירה בידיו באופן מוחלט את מרחב ההחלטה לגבי גופי, מעשי, החלטותי ולעיתים אף לגבי רצונותי. לא כולם מתמסרים באופן עמוק שכזה, חלק נמצאים שם ומצליחים לחיות באופן זה בצורה נהדרת ולעיתים למשך זמן ארוך וזה נהדר אבל יש הרבה מאוד אחרים שלא מצליחים...

אני לא הייתי רוצה שנשלטת שלי תתמסר לי ברמה כזו כל כך מהר...ואם כן אז רק לאחר היכרות אמיתית בה כל אחד מאיתנו יודע ומכיר לעומק את השני על כל המכלול שלו עוצמות וחולשות. עד אז גם תהיינה לא מעט חוויות שיאפשרו לשני הצדדים לחוות זה את זו שם במקומות הללו. אני חושב שרק אז יש כנראה בשלות אמיתית להתמסרות עמוקה כל כך באופן שלא יפגע במתמסרת בסופו של דבר.

במקרים רבים אנחנו רואים התפכחות של הנשלטת לאחר תקופה מסויימת בה היא מכה על חטא ולא מבינה כיצד נתנה לעצמה להיות במקום הזה. כיצד היתה עיוורת ולא ראתה את מה שהיא רואה עכשיו לאחר תקופת זמן משמעותית...

מי שאמור לכוון את עומק הקשר ואת קצב ההתקדמות הוא השולט שמוביל את התהליך. לרוב הנשלטות (ובכלוב אנחנו רואים נשים רבות ללא נסיון בדסמי שזה להן הקשר הראשון או השני ואולי הראשון המשמעותי) אין את הנסיון להבין ולראות את התהליכים הללו בצורה ברורה ולדעת לכוון את הקצב ואת התהליך כך שיתאים להן, למצב הרגשי והנפשי שלהן, ובעיקר לרמת ולעומק ההתמסרות שבהם נכון להן להיות ושהן יכולות להרשות לעצמן עם אותו בן זוג. הבעיה היא ששולט נרקיסיסט או סתם אחד שמחפש זיון מהיר וקל ניזון מכך שתהיה התמסרות מוחלטת, מהר ככל שניתן ורצוי מאוד שההתמסרות תקרה כבר בתחילת הדרך. התהליך הזה קוסם מאוד לאותה נשלטת שחושבת שכך צריך להתקדם הקשר...רק לאחר מכן כשיקרו מספר אירועים שיגרמו לה קושי אמיתי יתחילו לחלחל ספקות לתודעת הנשלטת אך יקח הרבה זמן עד שהיא תעז לנתק את הכבלים ולצאת מהקשר הפוגע. בדרך כלל היא תחווה בעקבות הקשר הזה תחושה עמוקה של אכזבה עצמית, של כשלון, אובדן וכעס עצומים...היכולת שלה להאמין לשולט אחר תפגע ויהיה לה קשה יותר ליצור קשר שיעשה לה טוב אמיתי גם אם יגיע האדם המתאים והטוב ביותר עבורה...

אין לי פתרונות או או רעיונות מה עושים עם זה...כפי שכתבתי אני כותב את מחשבותי...אני מניח שנמשיך לראות את אותן נשלטות במצבים הללו כיוון שבכל פעם יש את אותן אלו החדשות שאינן מנוסות ועדיין לא נפגעו והכלוב מלא בשולטים שאינם מודעים למה שהם עושים מפני שהם מונעים מהצורך למצוא זיון מהר ובקלות וכל האמצעים כשרים וכיוון שמדובר בבדסמ אז הם מקבלים "הרשאה" להתעלל, להתאכזר, "לשלוט"...ולעיתים קרובות זו התוצאה...

ונשמרתם מאוד לנפשותיכן...

לפני 6 שנים. 18 בינואר 2018 בשעה 16:42

היא נמצאת אי שם איתי על צווארה (כך ביקשתי)...
ואני מרגיש אותה עד לכאן,
למרות המרחק הרב...כאילו אני עוטף את גרונה
מרגיש את החום הנובע ממנה,
רוצה לחבק אותה, לחדור אל בין שפתיה, לנשק את גופה,
לעטוף אותה את כל כולה,
להתחבר עם כל העוצמות שלי לכוחות שלה,
אשה יפה שלי לבנת צוואר...

 

לפני 6 שנים. 17 בינואר 2018 בשעה 14:30

יום עמוס, קשה, כל רגע טלפון, קפה
זה מה שמחזיק אותי ערני,
וברגעי העומס מה שאני רוצה,

שיקרה...

הדלת נפתחת
נכנסת בדממה השפחה שלי...
כורעת על השטיח לידי,
פותחת את מכנסי מכניסה אותו לפיה ומרגיעה אותו...
סוגרת את המכנסיים,
ובדממה יוצאת מבעד לדלת...

ובינתיים את בחו"ל,
ואני כאן עם הפנטזיות עלייך...

כשתחזרי, נעוף יחד לשמיים,
נשלים את כל מה שהחסרנו, בעוד שבועיים...

 

 

לפני 6 שנים. 8 בינואר 2018 בשעה 7:37

והיא חשבה שאני אשב איתה בקפה גרג...
היא הגיעה רעבה ורטובה לגמרי
ומתוסכלת מזה שהולכים לבית קפה...

מה שהיא לא ידעה זה שבחניון היא תעבור אלי למכונית
ומשם ישירות לחוף...
קשורה אצלי ברכב,
לילה מלא כוכבים מול הים...

רעבה היא לא יצאה משם...

לפני 6 שנים. 6 בינואר 2018 בשעה 15:34

יש תופעות לואי נהדרות לסשן טוב
למחרת, ובימים שלאחריו
המשך של ספייס רוחני,
הגוף והנפש ממשיכים לחוות,
ובין לבין אתה מוצא את עצמך מרגיש אותה איתך,
גם כשאתם לא ביחד...

זה קורה בעיקר כשאתה בשקט לבדך,
מרשה לעצמך להרפות מהמרוץ היומיומי
ואז אתה צולל לתוך עצמך,
והיא מגיעה, ואנחנו יחד...וזה כל כך אמיתי

היא נהדרת גם כשהיא איננה איתי...

לפני 6 שנים. 4 בינואר 2018 בשעה 17:41

יש הרבה דרכים ליצור קשר של שליטה
כל אחד והדרך שלו, כל אחת ומה שמתאים לה...

יקירתי, אני נהנה ללכת איתך צעד אחר צעד,
לאט לאט,
ובכל צעד את היא זו שנותנת את עצמה...ואני לוקח...
אני מתווה את הדרך ואת צועדת בה באהבה,
הדרך הזו שאנחנו עושים יחד נהדרת,

שנינו מלאים באור ואנרגיות
אנחנו רק בהתחלה,
ויש כל כך הרבה עוד לצעוד, ולתת ולקחת

את שלי ואני שלך

לפני 6 שנים. 4 בינואר 2018 בשעה 8:15

המפגש התחיל כבר יום לפני כן,
כשהודעתי לה - בסוף העבודה מחר את מורידה את התחתונים והחזייה,
ונוסעת בלעדיהם לפגישה איתי...
אחרי כל תחנה את מאוננת מספר דקות בלי לגמור
ומודיעה לי בכל פעם שסיימת לגעת בעצמך...
(אפשר להביא בחשבון 5 תחנות כאלו...)

מפלס הטרוף שלה (ושלי...) עלה עם כל הודעה
וכשסוף סוף נפגשנו היא היתה קצרת נשימה,
ולוהטת...וכל מה שהיא רצתה היה שאהיה עמוק בתוכה...
כשנכנסתי לתוך הכיבשן המוצף שהיה בתוכה אסרתי עליה לגמור,
הרגשתי שהאנרגיות שלה מעיפות אותי ואותה,
וכשהיא כבר היתה על סף עילפון
ביקשה...והתחננה
קיבלה אישור לגמור
והיא גמרה וגמרה וזה נמשך עד שהיא כבר לא יכלה לשאת את העוצמות של מה שקרה שם...

כששכבנו מאושרים ורגועים אחרי הסערה,
עטפה אותי בצעיף שלה,
וחיבקה עם הרבה אהבה...

 

 

לפני 6 שנים. 28 בדצמבר 2017 בשעה 16:28

הבגד הראשון שהורדת היו הגרביונים,
אחריהם הגיע תור התחתונים,
את פצצה אמיתית, סקסית...
לזיין אותך על הכביש עם היד
כשאת כמעט מעולפת ובחצי ספייס
זו חווייה אירוטית משכרת...

הבגד הבא היתה החצאית השחורה הסקסית,
ולאחריה כל השאר, והעיניים נקשרו...
באותם רגעים היית כל כך שלי,
כך חשופה לגמרי, חשקתי בך עד אין קץ,
הרגעים הללו בהם היית חסרת אונים כך קשורה, נבוכה
רועדת, חיברו אותנו בקשר מושלם...

הקירבה ביננו אחר כך,
היכולת שלי לתת לך את כל מה שאני יודע,
היכולת שלך לתת את כל כולך,
העוצמות של הרגשות שחיברו שם בינינו
הביאו את שנינו לאורגזמה נפשית ורגשית
שהעיפה אותנו אי שם למרומים...

אני שלך ואת שלי