צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חיבור אמיתי

לפני 6 שנים. 28 בדצמבר 2017 בשעה 7:26

תמיד היית אמיתית,
גם עכשיו,
התמכרת למה שקרה בינינו,
התמסרת למה שרצית והרגשת,
נתת לעצמך את החופש להיות שם...
במקום שכל כך חיכית לו...
נתת לי את מה שחיפשתי,
ואני לקחתי את מה שהיה לי חסר,
לקחתי בלי חשבון,

וזה חיבר אותנו הכי עמוק שאפשר...

א"ש

לפני 6 שנים. 24 בדצמבר 2017 בשעה 19:39

שם בתחנה,
הכרוז כורז,
אנשים ממהרים סביבנו,
ואני מחרמן אותך מתחת לשולחן,
תחת הברך, בירך...

נוגע לא נוגע בשולי המשולש המטריף שלך
מרגיש את מפלס החרמנות שלך הולך ומטפס...

ואת נאנחת, נהנית...ורותחת...
מרחף על מקום השפתיים שלך בדיוק כשמגיע זמנך לרוץ פנימה...
כן יקירתי...זו היתה המטרה, להדליק לך מדורה ענקית בפנים...

וזוהי רק ההתחלה...

לפני 6 שנים. 18 בדצמבר 2017 בשעה 14:10

לעיתים אנו מקבלים מתנה מהחיים...
או שניקח אותה ונדע לחיות אותה,
או שנחמיץ אותה...
המרחק בין לקחת את המתנה או להחמיץ אותה
הוא לפעמים כחוט השערה...

לפני 6 שנים. 13 בדצמבר 2017 בשעה 19:40

לגמור בתוכה זו חוויה ייחודית,

עם כל העוצמות שיש בי, והרגשות שמניעים אותי...

לשחרר את הנשמה מכל מעצור,

לעוף בלי חשבון, להוציא את החיים הכי עמוקים מהכח אל הפועל,

ובעיקר להרגיש שהאישה המדהימה הזו מחוברת אלי באותו רגע יותר מכל דבר אחר בעולם...

 

ובסוף,

תותים עם בירה בינות לעצים,

עם שמיים תכולים מבעד לענפים,

כך צריך לחיות את החיים...

לפני 6 שנים. 3 בדצמבר 2017 בשעה 15:15

פגישת מחזור...

הוא כזה והיא כזו...והיא השיגה...והוא הצליח...

וכל אחד יותר טוב ממשנהו.

אבל היא...המאהבת המדהימה שיודעת גם להישלט וגם לשלוט...היא השיגה יותר מכולם...

והיא שלי...

לפני 6 שנים. 29 בנובמבר 2017 בשעה 8:47

די הרבה זמן לא נפגשנו...
בערבים שכבתי במיטה והפנטזיות עליה עפו לי בראש...
באחד הלילות מאוחר בלילה, חצי רדום...
אני מתוח במלוא העוצמה, מרגיש אותה לידי...
מדמיין אותי בתוכה, כמו שאנחנו אוהבים כל כך,
ספאנקים חזקים עד שהתחת הלבן והסקסי שלה מקבל צבע ורוד,
והצווחות שלה...רק מלשמוע אותן אני יכול לגמור...
בעיניים עצומות הרגשתי אותי נושך אותה בכתף, בצוואר,
לוחץ על הגרון שלה...מזיין אותה, מחובר אליה,
זה היה כל כך ריאלי עד שממש הרגשתי את הכוס שלה ולא את היד שלי...


אולי נשחזר את זה...
כי לא כיף לשתות בירה אחרי שגומרים לבד...

לפני 7 שנים. 17 בנובמבר 2017 בשעה 12:06

לפעמים,

למרות כל האושר,

והטוב שיש,

והאשה הנפלאה שלי...

מגיע תסכול כי החיים מורכבים

הרבה יותר ממה שזה נראה...

לפני 7 שנים. 14 בנובמבר 2017 בשעה 17:26

כבר כשאספתי אותה היינו שנינו בטירוף...

יד אחת על ההגה והשניה בין הרגליים שלה,

מפיקה ממנה את הסימפוניה הכי מדליקה...

חנינו ביער, מול ההרים,

תחת כיפת השמיים שנראו מבעד לענפי העצים,

בלענו זה את זו בתשוקה חייתית,

הטעם שלה והריח, אלוהיים...

התחלנו לרקוד זה עם זו מחוברים,

היא גמרה שוב ושוב,  

עם ספאנקים, נשיכות ועוד דברים נהדרים,

וכשהיד על הגרון לחצה מעט יותר

שנינו עפנו לשמיים ממריאים, טסים...

שוכב לי על הגב, היא יושבת לי על הזין,

ואני רואה מעלי את השמים דרך העלים...

היא דוהרת עלי,

משתמשת בי...עוד ועוד

עד ששבענו שנינו, שלמים, מאוחדים

שוכבים על הגב, מביטים אל הרקיע,

עירומים כביום היולדנו, רק שנינו בלב הטבע

מחובקים עם בקבוק בירה בידיים...

זה עם זו צוחקים, מדברים, מתרגשים,

את החיבור המופלא שיש לנו יחד בשניים.

 

והאישה המדהימה הזו שלי...

לפני 7 שנים. 13 בנובמבר 2017 בשעה 9:44

אני בוער מתשוקה

כשניפגש נבעיר מדורה ענקית...

האש כל כך חזקה שממש לא ברור מה יקרה שם...

התשוקה והאהבה יובילו אותנו אל האיחוד השלם...

 

לפני 7 שנים. 12 בנובמבר 2017 בשעה 20:19

חד קרן עלי שמיים

הים ראה וינוס,

הירדן יסוב לאחור,

הכנף תחוג מסביב

עד יעבור זעם ויתחיל האביב...

ובכל רגע ורגע,

יהיה קשר עין יציב

חד קרן גם בעת השפל,

הדור, יציב נושא אגם מים

חלמיש למעינו מים...