חיבור אמיתי

שם בתחנה,
הכרוז כורז,
אנשים ממהרים סביבנו,
ואני מחרמן אותך מתחת לשולחן,
תחת הברך, בירך...

נוגע לא נוגע בשולי המשולש המטריף שלך
מרגיש את מפלס החרמנות שלך הולך ומטפס...

ואת נאנחת, נהנית...ורותחת...
מרחף על מקום השפתיים שלך בדיוק כשמגיע זמנך לרוץ פנימה...
כן יקירתי...זו היתה המטרה, להדליק לך מדורה ענקית בפנים...

וזוהי רק ההתחלה...