לפני 6 שנים. 10 בפברואר 2018 בשעה 9:20
היא כל כך שלי,
שאני מרגיש לפעמים שהיא משלימה את כל מה שחסר לי.
כל מה שרציתי ברגע שנפגשנו היה
להיכנס לתוכה ולא לזוז, להכנס לבית שלי ולהשאר שם,
זה אושר עילאי, חיבור שאי אפשר להסביר אותו...
הלבבות מזדיינים ומתחברים,
זה כל כך אמיתי, לתת ולקבל את הכל בלי לומר מילה וללא תנועה...
אהבתי אותה באותו רגע כמו שלא אהבתי אשה מימי...
ואחר כך לתת לה את כל מה שיש בך,
ולא להקשיב כשהיא לא מסוגלת יותר לגמור...
כי היא אולי לא מסוגלת אבל כל כך רוצה אותך עוד
ובסוף להתפוצץ יחד איתה כמו המפץ הגדול...
אני שלך ואת שלי